תרומת זרע | אנונימיות תורם הזרע

אנונימיות תורם הזרע

תרומות זרע הן בבסיסן פעולה אנונימית בה הגבר אינו מעוניין שפרטיו יחשפו בפני מקבלת התרומה או בפני הילד. במדינת ישראל סוגיית תרומת הזרע מעוגנת בחקיקת משנה בלבד משנת 1979 הנקראת "תקנות בריאות העם בנק הזרע" הנחיות מדויקות יותר מעודכנות באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המסדירות את נושא תרומות הזרע ואנונימיות התרומות בישראל. כיום כל אדם שמגיע לתרום זרע חותם על טופס בו הוא מאשר שהתרומה היא אנונימית, כך שאף פרט מזהה לא יעבור לאישה הרוכשת את מנת הזרע. הנשים, מצידן, חייבות לחתום על מסמך בו הם מפרטות שלא יהיו להם כל תביעות עתידיות להכיר את אבי הילד, לרבות תביעת מזונות או אבהות.

בעולם יש גישות שונות באשר לגילוי זהות האב לילד: בארצות הברית ניתן לבחור בין תרומה אנונימית לגלויה, בצרפת ובבלגיה האנונימיות מובטחת ואילו במדינות בריטניה וסקנדינביה פרטי התורם וכתובתו האחרונה גלויים לילד מגיל 18. שינוי חקיקה זה במדינות סקנדינביה בשנת 1997 גרם לירידה דרסטית במספר תרומות הזרע ובהמשך גרם לתורמים מבוגרים יותר התורמים יותר ממניעים הומניים במקום הצעירים התורמים בעיקר ממניעים כספיים. בכל מקרה המחלוקת היום היא על חשיפת זהות התורם אולם כל המשפטנים תמימי דעה שאין לאפשר תביעת אבהות או מזונות בוודאי שלא רטרואקטיבית.

נעשו מספר ניסיונות למצוא דרך לאפשר לילדים לאתר את אחיהם בלי לחשוף את זהות התורם, בישראל במשך תקופה קיבל כל תורם קוד גלוי אשר אותו יכלו להשוות הילדים עם קודים של הורים אחרים באינטרנט וכך לאתר את קרובי משפחתם אולם נוהל זה הופסק על ידי משרד הבריאות. בנוסף קיימים אתרי אינטרנט בעלי מאפיינים של תורמים רבים בהם הילדים יכולים לחפש את האחים הביולוגים שלהם. רשויות החוק נתונות בדילמה קשה מצד אחד טובת הילד וזכותו החוקית לפי אמנת האו"ם כחלק מזכויות הילד לדעת את זהות הוריו, מצד שני החשש שחשיפה של התורמים תגרום לירידה חדה בכמות התרומות זאת לאחר שכבר כיום יש מחסור גדול בארץ בתרומות זרע. הגבר מעצם היותו האב הביולוגי חשוף גם לתביעת אבהות, תביעת מזונות, נזיקין ועוד. לדוגמה ב-1998 (תמ"ש (ת"א) 3521/98 פלוני (קטין) נ' אלמוני) זכתה אם בתביעה להכיר באבהותו של האב ולחייבו במזונות.