רצח קנדי | סדרות טלוויזיה

סדרות טלוויזיה

  • הסדרה 22/11/63 אשר מבוססת על ספרו של סטיבן קינג, כאשר גיבור הסדרה חוזר בזמן ומנסה למנוע את רצח קנדי
  • בסדרה תיקים באפילה, בפרק (תיאור הפרק), רואים את ההיסטוריה של האיש המעשן, אשר בין היתר קיבל את ההוראה להתנקש בקנדי

רצח קנדי בספרות

רצח קנדי "פירנס" מאות ספרים העוסקים בצדדים שונים של הרצח, מבחינה עובדתית. ספרים אלו נוטים להיות כתובים בשפה טכנית, ארוכים מאד, ומנתחים לפרטי הפרטים זוויות ירי, מהירויות של קליעים, ופרטים הנוגעים לניתוחים שלאחר המוות. עם זאת חלק מן הספרים, העוסקים ישירות בשאלה "מי רצח את קנדי" או מתארים את יום הרצח, יכולים לעלות לרמה ספרותית גבוהה, וליצור עניין אנושי של ממש בדמויות ההיסטוריות. דוגמה נדירה שכזו היא ספרו של ג'רלד פוזנר "תיק סגור", שעל אף שמטרתו היא להוכיח (מבחינה מדעית ועובדתית) כי לי הארווי אוסוואלד הוא היורה היחיד, הרי שהמדובר בסקירה מקיפה של דמותו של אוסוואלד, ושל הרקע לרצח, המתעלה מעבר לכתיבה עיתונאית.

רבים מן הסופרים משתמשים ברצח קנדי כמטאפורה לרוע, או כדימוי חזק. סטיבן קינג לדוגמה, מתאר את הרשע השטני של גיבורו רנדל פלג, בספר "העמדה", כאשר הוא מספר כי בעוד פלג הולך התגלגל מכיסו כרוז של "הועדה למען משחק הוגן לקובה". דוגמה זו אינה נדירה בכתיבה פופולרית אמריקנית. מבין סופרי המתח שהתייחסו לרצח באופן ישיר בולט ג'יימס אלרוי, אשר הקדיש לנושא טרילוגיה. אלרוי הוא סופר מוערך בקרב סופרי המתח האמריקנים, ומספריו נודע הספר " סודות אל-אי", אשר זכה לגרסה מוסרטת רבת הצלחה. בטרילוגית רצח קנדי שלו, עוסק אלרוי בקשר מאפיה, CIA, בולשת, אשר הצית את הדמיון של הקהל האמריקני.

התובע המחוזי ג'ים גאריסון אשר העמיד בשנת 1969 איש עסקים מניו אורלינס בחשד לשותפות לרצח (והנאשם, קליי שאו, זוכה), העלה את גירסתו על המשפט, הכופרת בחפותו של קליי, בספרו "בעקבות המתנקשים" (In the trail of the assassins) משנת 1988. כן כתב שני ספרים נוספים, שאחד מהם הוא ספר בדיוני, העוסק ברצח דומה או מקביל לרצח קנדי, ונקרא "החוזה זרוע הכוכבים" "The Star Spangled Contract".

שני סופרים נודעים אשר הקדישו לרצח חלק מיצירתם, ונחשבים ל"סופרים קנוניים" הם נורמן מיילר ודון דלילו.

מיילר, שהיה אף ביוגרף מחונן, פרסם ב-1996 ביוגרפיה של לי הארווי אוסוואלד בשם "סיפורו של אוסוואלד: סיפור מסתורין אמריקאי" (Oswald`s Tale: An American Mystery) הנקראת כסיפור עלילה מורכב ומרתק. פרט לכך כתב מיילר, שהיה סופר פוליטי בעל אמירה נוקבת במרבית ספריו, את הספר "רוחו של הרלוט" (Harlot`s Ghost) משנת 1991 (אשר טרם תורגם לעברית). ביצירה בת 1,500 העמודים עוסק מיילר בחייו של איש CIA, ובין היתר רומז למאורעות הנוגעים לרצח קנדי, ומתאר לדמויות כאלן דאלס ואי. הווארד האנט, אשר אנשי תאוריות הקשר רואים אותם כאחראים לרצח. הספר הוא כתב ביקורת חריף כנגד הממסד האמריקני וסוכנות הביון המרכזית, אם כי הוא מתאר ביד אומן, ולעיתים מנקודת ראות אמפתית, את חייו ועבודתו של איש הסוכנות.

דלילו, זוכה פרס ירושלים לספרות בשנת 1999, כתב אף הוא ספר שלם בשם "ליברה", המתייחס לרצח, ומתאר בצורה חיה וממשית את הדמויות הראשיות - אוסוואלד, קנדי ושאר המעורבים. ביצירתו המונומנטלית, "תת עולם" מתייחס דלילו לרצח, ולחשיפתו של הסרט של אברהם זפרודר כאירוע טראומטי, אשר השפיע על חיי גיבורי הספר, המתרחש במשך כארבעה עשורים משנות החמישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים.

בשנת 2012 ראה אור ספרו של סטיבן קינג " 11/22/63", שהופיע בתרגום לעברית בשם "22/11/63- מה היה קורה אילו יכולתם להחזיר את הגלגל לאחור?". הספר מספר את סיפורו של מורה לספרות בתיכון שמגלה שער שיכול להעביר אותו לעבר, אל שנות השישים, והוא מחליט לקחת על עצמו משימה שאפתנית - לחיות בעבר עד שיגיע לנקודת הזמן הגורלית, 22/11/63 - ולמנוע את רצח קנדי.

בשנת 2013 ראה אור בעברית ספרו של זוכה פרס פוליצר סטיבן האנטר, "הכדור השלישי", בתרגומה של שרית פרקול (הוצאת קוראים). זהו ספר מתח שגיבורו הוא בוב לי סוואגר, צלף מחונן וגיבור מלחמת וייטנאם, המנסה לחקור את תעלומת רצח קנדי. הספר, המבוסס על האירועים ועל העובדות הידועות, בודק היתכנות של תאוריות קשר מרחיקת לכת ושולל בעצם את תאוריית היורה הבודד.

רצח קנדי במוזיקה

בובי הב חיבר את שירו הנודע Sunny בעקבות רצח קנדי ומות אחיו, הרולד הב, למחרת בקרב סכינים. מתוך האבל על האסון הכפול שניחת עליו, מצא הב מילות עידוד משמחות להתנחם בהן. שלמה ארצי חיבר את השיר דו"ח רצח בעקבות רצח רבין, ובשירו מזכיר גם את רצח קנדי.

כת "מטורפי" רצח קנדי

ההתעסקות ברצח לא חדלה מהרגע שבו נורו היריות בדילי פלאזה ועד היום. מאות אתרי אינטרנט, אלפי ספרים, ירחונים ועיתונים מיוחדים מתייחסים לרצח ולתאוריות השונות בנוגע לזהות הרוצחים ומניעיהם.

המתעסקים באופן אובססיבי ברצח (ומעלים תאוריות מוזרות בנוגע אליו) קיבלו אף כינוי "Buffs" (בקירוב - "מטורפים" או "משוגעים לדבר"), והם מהווים זרם מוכר בדומה לשאר המשוגעים לדבר אחד המקובלים בתרבות האמריקנית - מומחי "מסע בין כוכבים" (Trekkies) וכדומה. גם להם ועידות ואסיפות, עיתונים וירחונים משלהם.

תופעה זו הונצחה בפרק בקומדיית המצבים הפופולרית "סיינפלד" ("החבר", פרק 17 בעונה 3) בו מנתח ג'רי סיינפלד באופן "מדעי", בדומה לניתוח שערך אוליבר סטון בסרט "JFK", את טענתם של קריימר וניומן כי שחקן הבייסבול קית' הרננדז ירק עליהם, ומגיע למסקנה כי הדבר בלתי אפשרי. זוהי אחת הדוגמאות הבולטות המדגימה את השפעת הרצח על החברה האמריקאית, החקירה הבלתי פוסקת של כל היבט ממנו, והירידה לפרטים השוליים והזניחים ביותר, תוך מתן משמעות נסתרת ועמוקה לכל פרט, וזאת בסדרה שהפכה לאבן פינה בתרבות הפופולרית האמריקנית בסוף המאה העשרים. התייחסות זו גם מראה כי כשלושה עשורים לאחר הרצח (התוכנית שודרה ב-1992) הגיעה טראומת הרצח למצב שמאפשר להתייחס לרצח באופן פארודי בפריים טיים בטלוויזיה.