רות ביידר גינסבורג | שופטת

שופטת

בית המשפט לערעורים

ב-30 ביוני 1980 מינה נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר את גינסבורג לשופטת בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה, תפקיד שבו כיהנה במשך 13 שנה. במשך תקופת כהונתה השתמשה גינסבורג בשירותיהם של 57 עוזרים משפטיים, מתמחים ומזכירים. מאוחר יותר, כאשר הייתה מועמדת לשופטת בית המשפט העליון, נטען כלפיה שאף לא אחד מהם היה ממוצא אפרו-אמריקני – מעשה שרמז על אפליה על רקע גזענות – טענה שהוכחשה בתוקף על ידי גינסבורג.

בית המשפט העליון

גינסבורג מקבלת רשמית את מינויה כשופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית מהנשיא ביל קלינטון, 14 ביוני 1993
שופטות בית המשפט העליון ארצות הברית, 1 באוקטובר 2010: מימין לשמאל: אלנה קגן, רות גינסבורג, סוניה סוטומיור וסנדרה דיי אוקונור

בשנת 1993 מינה הנשיא ביל קלינטון את ביידר גינסבורג לשופטת בבית המשפט העליון של ארצות הברית, במקומו של השופט ביירון וייט, שפרש לגמלאות. הממליצה לקלינטון על גינסבורג הייתה התובעת הכללית, ג'אנט רינו. במהלך עדותה של גינסבורג בפני ועדת הסנאט למערכת המשפטית, כחלק משימוע האישור לכהונתה, היא סירבה לענות על שאלות הנוגעות לנקודת מבטה על רוב הנושאים, או כיצד היא תפסוק במצבים היפותטיים מסוימים כשופטת בבית המשפט העליון. סירובה הכעיס חלק מחברי הוועדה וכמה סנטורים אף יצאו בזעם מהאולם. ביידר גינסבורג נימקה את סירובה להשיב לשאלות בנוגע לעמדתה בטענה שהיא אינה מחויבת לדעה נוקשה אחת, ובכך היא מאפשרת לצדק להישקל שוב ושוב מחדש תחת שיפוטה.[11] עם זאת, היא השיבה על שאלות בנוגע למספר נושאים שעשויים להיות שנויים במחלוקת. כך לדוגמה פרשה באריכות את משנתה המשפטית האישית בשאלות לגבי הזכות לפרטיות ועל סוגיות בנושא שוויון ומגדר. הסנאט אישר את מינויה ברוב של 96 קולות בעד ורק 3 מתנגדים.

מינויה כשופטת נכנס לתוקף ב-10 באוגוסט 1993. גינסבורג הייתה לאישה השנייה בתפקיד זה (אחרי סנדרה דיי או'קונור), ולאישה היהודייה הראשונה בתפקיד.

ביידר גינסבורג משויכת למחנה הליברלי של בית המשפט העליון בארצות הברית. היא הובילה שורה של פסקי דין שעסקו בתיקון אפליית נשים בחוקים האמריקניים. גישתה הבסיסית היא שיש לתקן את החוקים עצמם כדי למנוע אפליה ועל מנת להגיע לשוויון זכויות מגדרי לכל אזרח.

ביידר גינסבורג אפיינה את גישתה כזהירה בכל הנוגע לדרכי עשיית הצדק בבית המשפט העליון, וככזו הנותנת עדיפות להשגת הסכמה רחבה בין עמדות השופטים לצורך מתן החלטה (כשהדבר אפשרי), ולהתקדמות הלכתית הדרגתית ומדודה על פני יצירת תקדימים גורפים.[12] אחת הדוגמאות שהביאה בהקשר זה, הייתה ביחס לזכות להפלה בה תמכה ביידר גינסבורג בטענה שזכותה של אישה על גופה ואל לממשל להתערב בכך. יחד עם זאת, הייתה לה ביקורת על ההחלטה ההיסטורית של בית המשפט העליון האמריקאי (Roe v. Wade(אנ')) אשר הכירה בזכות הזו. היא סברה שאותה החלטה הייתה גורפת מידי, ועדיף היה שההלכה בעניין זה תתקדם בצעדים קטנים יותר ומדודים.[13][14][15]

על אף עמדתה העקרונית, המצדדת בהשגת הסכמה רחבה ככל הניתן בין עמדות השופטים, מצאה את עצמה ביידר גינזבורג, ברבות השנים, מציגה יותר ויותר דעת מיעוט המתנגדת לפסיקת דעת הרוב בבית המשפט העליון של ארצות הברית (בשמה ובשם שופטים מצטרפים נוספים).[16][17]

בשנת 2009 הייתה גינסבורג בת ה-77 לשופטת המבוגרת ביותר בבית המשפט העליון; היא המשיכה בכהונתה ולא הייתה מוכנה לפרוש לגמלאות. באוגוסט 2010 הצהירה שעבודתה בבית המשפט עזרה לה להתמודד עם מות בעלה, והציעה שתמשיך לשרת עד 2012.[18] היא גם הביעה משאלה לסיים את כהונתה בגיל 82 ושהיא רואה בכך את עצמה כ"מודל חדש" לחיקוי. יחד עם, זאת בשנים האחרונות מתבטאת ביידר גינסבורג, באשר למועד פרישתה האפשרית, בצורה זהירה יותר.[19]

מלבד ביידר-גינסבורג מכהנים בבית המשפט הנוכחי עוד שני שופטים יהודים: סטיבן ברייר ואלנה קגן, הנחשבים גם הם לליברלים.

פסקי דין בולטים

  • ארצות הברית נגד וירג'יניה ( United States v. Virginia, 518 U.S. 515 (1996) Court Opinion)(אנ') – ביטול של מדיניות כניסה "לגברים בלבד" שנהגה במכללה הצבאית הממלכתית של מדינת וירג'יניה ה- Virginia Military Institute(אנ') שהפלתה נשים באפשרות ההכשרה ומכאן גם הגיוס לצבא.[20]
  • ארצות הברית נגד או'האגן (United States v. O'Hagan, 521 U.S. 642 (1997) Court Opinion) – מקרה של אדם שסחר במידע ביטחוני למען הפקת רווח אישי.[21]
  • אולמסטד נגד L.C.‎ (Olmstead v. L.C., 527 U.S. 581 (1999) Court Opinion) – משפט נגד חוקי המדינה המפלים לרעה אנשים בעלי מוגבלות בשטחים ציבוריים.[22]
  • ארגון חברי כדור הארץ נגד Laidlaw Environmental Services‏ (Friends of the Earth, Inc. v. Laidlaw Environmental Services, Inc., 528 U.S. 167 (2000) Court Opinion) (אנ') – נגד מפעל תעשייתי שזיהם נהר בצפון קרוליינה.
  • בוש נגד גור (Bush v. Gore, 531 U.S. 98 (2000) Dissenting) (אנ') – פתרון סוגיית ספירת קולות הבוחרים בפלורידה בבחירות לנשיאות ב-2000.
  • אלדרד נגד אשקרופט (Eldred v. Ashcroft, 537 U.S. 186 (2003) Court Opinion) – בו נבחנה חוקיותו של החוק שאיפשר הארכה חוזרת(אנ') של אורך התקופה בה זכויות היוצרים שייכות ליוצרים לאחר מותם.[23]
  • Exxon Mobil Corp. v. Saudi Basic Industries Corp., 544 U.S. 280 (2005) Court Opinion (אנ') – תביעה בין שתי תעשיות ענק, על בעלות ופיצויים בעבור חברות-בת שלהן.
  • Ledbetter v. Goodyear Tire & Rubber Co. 550 U.S. 618 (2007) Dissenting (אנ') – אפליה בשכר על בסיס מגדר בהעסקת עובדות בתעשיות ענק.[24]
  • Gonzales v. Carhart, 550 U.S. 124 (2007) Dissenting – פסק דין הקובע כי החוק בנברסקה הפר את הזכות ללידה והפלה כאשר אִפשר לרופאים לבצע פרוצדורות רפואיות לא מקובלות בהפסקת היריון.[25]
  • Ricci v. DeStefano, 129 S. Ct. 2658 (2009) Dissenting (אנ') – אפליה על רקע גזעני, בין שחורים, היספנים ולבנים, במבחני קבלה למשרות בשירותי הכבאות.
  • Burwell v. Hobby Lobby, 573 U.S. (2014) Dissenting (אנ') – תביעה נגד תאגיד מסחרי שביקש להגביל את כיסויי הביטוח הרפואי שהוא מעמיד לעובדיו, כך שלא יכללו את ההיבט של אמצעי מניעה, וזאת מטעמי אמונה דתית.[26]
  • Masterpiece Cakeshop v. Colorado Civil Rights Commission, 584 U.S. (2018) Dissenting(אנ') - בעניין זכותה של מאפייה לסרב לקבל הזמנה לאפיית עוגת חתונה לחתונה להט"בית, מטעמים שבאמונה דתית.[27]