קידוש | קידוש בליל השבת והחג
English: Kiddush

קידוש בליל השבת והחג

הקידוש בליל השבת או החג הוא הקידוש העיקרי של השבת ושל היום טוב. בליל שבת הקידוש פותח באמירת פרשת 'ויכולו' (העוסקת בקביעת השבת במהלך בריאת העולם), לאחריה ברכת 'בורא פרי הגפן', ולבסוף ברכת הקידוש העיקרית המזכירה את עניין היום. בברכה זו מוזכרת השבת כזכר לבריאת העולם וליציאת מצרים. ישנם הבדלים בין נוסחים שונים של הקידוש, בעיקר סביב אמירת או השמטת המשפטים 'כי הוא יום' ו'כי בנו בחרת', המזכיר את בחירת ישראל מהעמים. הברכה חותמת ב'מקדש השבת'. היות שנוסח הקידוש פותח באמצע הפסוק הקודם לפרשת ויכולו: "יום השישי, ויכולו...", יש נוהגים להקדים ולומר בלחש את חלקו הראשון של הפסוק: "ויהי ערב ויהי בוקר".בקהילות גאורגיה ותוניסיה נהוג לומר לפני התחלת הקידוש בליל שבת את המילים :"שבת להקדיש".

ביום טוב פותח הקידוש בברכת 'בורא פרי הגפן', ולאחריה ברכה מיוחדת ליום טוב. ברכה זו מזכירה את בחירת ישראל מהאומות, ואת יציאת מצרים. ברכה זו חותמת ב'מקדש ישראל והזמנים'. ביום טוב מוסיפים לאחר הקידוש גם את ברכת שהחיינו (למעט שביעי של פסח ושמיני של פסח בחוץ לארץ, שהם המשך של חג הפסח). במקרה ויום טוב חל בשבת, אומרים את פרשת 'ויכולו' בתחילת הקידוש, ולאחריה את ברכת 'מקדש ישראל והזמנים' של יום טוב, כאשר משולבים בה תוספות קצרות לאזכור השבת.

יש הסוברים כי קידוש ליל שבת צריך להיעשות לאורם של נרות שבת, אך השולחן ערוך הכריע שאין צורך בנרות[5]. במקרה ולא נעשה קידוש בליל השבת או החג, החובה לעשיית הקידוש ממשיכה לבוקרו של יום.

אמירת 'סברי'

נהוג שהמקדש אומר: 'סברי' או 'סברי מרנן' קודם לאמירת ברכת 'בורא פרי הגפן'. המובן של "סברי מרנן" הוא: בידיעתכם וברשותכם מורי ורבותי, ומשמעות ביטוי זה הוא הזמנת הסועדים להקשבה לברכה על מנת שיצאו ידי חובת הקידוש על ידי המקדש. בעדות ספרד המקדש מזכירו בלשון שאלה, הוא פונה אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיים!' (או בארמית: 'לחיי'. כך הנוסח בהרבה מעדות המזרח. בחלק מקהילות גאורגיה נהוג להוסיף אחרי "סברי מרנן" את המילים : "וחיי ורבנן ורבותי". בעדות אשכנז לא נהוג לענות), כלומר שלחיים תהא הכוס[6] או בלשון התלמוד: 'הן', כלומר שאכן מעוניינים לצאת ידי חובתם[7][8].