פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה | בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי

על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, הגישו בנות הזוג ירוס-חקק ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.[10] הערעור נשמע בפני סגן הנשיא חיים פורת והשופטים אביגדור משאלי ו סביונה רוטלוי.

בערעורן טענו בנות הזוג כי להוראת סעיף 3 לחוק האימוץ יש לתת פרשנות רחבה שתתבסס על עקרון טובת הילד, אשר לו בעניינן משקל מכריע, שכן טובת ילדיהן מצדיקה מתן עיגון משפטי לקשר ההורי הקיים ממילא בינן לבין ילדיהן. בנוסף, טענו השתיים כי מאז חקיקתו של חוק האימוץ – כעשרים שנה קודם להגשת הבקשה – חלה, בעולם וכן בישראל, תמורה ממשית ביחסה של החברה לזוגיות חד-מינית, וכי יש להתחשב בהתפתחות זו בפרשנות הוראותיו של חוק האימוץ. בנות הזוג טענו כי בפרשנות הוראות חוק האימוץ באופן המייחד אותן למשפחות הטרוסקסואליות בלבד, יש משום אפליה לרעה – הן שלהן על רקע נטייתן המינית, והן של ילדיהן.

סגן הנשיא פורת, בדעת רוב, דחה את פרשנותן של המערערות לחוק האימוץ, ודחה את בקשתן. בפסק דינו התייחס סגן הנשיא לנושא האימוץ על ידי בני זוג מאותו המין, וכתב:

אין להקל ראש בהוראות הכתובות בחוק האימוץ. פירוש מרחיב המתבסס על תאוריות של טובת הילד בלבד (מה עוד שהן שנויות במחלוקת ונטולות הסכמה חברתית רחבה) יכול להביא לתוצאות מרחיקות לכת.
לא ארחיב להפליג על כנפי הדמיון (הלא כל כך דמיוני): מדוע שיינתן צו אימוץ לילד באופן שיהיו לו רק שתי אימהות?! מדוע שלא יינתן לשלוש או לארבע נשים החיות ביחד עם גבר אחד אשר ממנו ילדו כל הנשים את ילדיהם, ואפילו הילדים מכנים את כל הנשים כאימא?!
כבר נכתב וכבר ידוע על תופעות ודרכי חיים כאלה בעולם הרחב. מן הפן המשפטי בלבד לא לבתי-המשפט לקבוע מה טוב או לא טוב לילדים בשאלות כה עקרוניות. המחוקק, כמי שמבטא את דעת החברה, הוא האמור להציב את הגבולות, ודווקא בעניינים כה בסיסיים כמו תחימת גבולות המשפחה, חלוקת הסמכויות בה וקביעת האוטונומיה במשפחה...
נושא ההומוסקסואלים והלסביות ומעמדם בחברה, כמו גם סוגיית אימוץ קטינים על ידי זוגות חד-מיניים שנוי במחלוקת ציבורית. הכרעות חברתיות עקרוניות ובסיסיות של החברה הישראלית צריכות להיעשות על ידי הכנסת כרשות מחוקקת. בהיעדר קונצנזוס חברתי, אל לו לבית-המשפט להכריע בסוגיה שנויה במחלוקת זו ולעקוף את מלאכת המחוקק.

בעת מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי טרם נתן בית המשפט הגבוה לצדק את החלטתו בבג"ץ 1165/01 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, שבו קבע כי ידועה בציבור כשירה לאמץ את ילדי הידוע-בציבור שלה, ולכן קבע בית המשפט המחוזי כי בפסק דינו אין אפליה כנגד ציבור הלהט"ב, שכן גם זוג הטרוסקסואלי החי ביחד ללא נישואים אינו כשיר לאמץ זה את ילדיו של זה.

השופט משאלי הסכים לדעתו של סגן הנשיא פורת. אך השופטת רוטלוי חלקה על פסיקה זו, ובדעת מיעוט קבעה כי הפתיחות והרגישות שמגלים הציבור, בית המשפט והמחוקק לצורכי ההומוסקסואלים והלסביות מחייבות את קבלת הערעור.