פינלנד | כלכלה
English: Finland

כלכלה

כלכלת פינלנד מאופיינת באיגודים מקצועיים חזקים המקיפים כ־80% מכוח העבודה. הממשלה הפינית והביטוח הלאומי הפיני הם בעלי חלק ניכר מהתעשייה הפינית. שוויוניות חלוקת ההכנסה הפנויה בפינלנד גבוהה מאוד ועומדת על 0.21 על פי מדד גיני.

עד לשנות ה־80 של המאה ה־20 הייתה פינלנד מדינה נחשלת במושגים אירופאיים, ופיגרה בהרבה אחר שכנותיה הסקנדינביות. מאז פינלנד היא מדינה מתועשת ועשירה, בעלת כלכלת שוק בעיקרה ועם זאת מפעילה מערכת רווחה מפותחת המתפקדת היטב כיאות למדינת רווחה סוציאל־דמוקרטית. התעשיות המרכזיות בפינלנד הן תעשיות העץ והנייר, המתכות, האלקטרוניקה והטלקומוניקציה. המסחר הבינלאומי ממלא תפקיד חשוב בכלכלה הפינית, כאשר הייצוא מהווה קרוב לשליש מהתמ"ג.

עקב האקלים הקשה, החקלאות בפינלנד מוגבלת ולא נועדה לייצוא, אלא רק לסיפוק צורכי תחזוקה יעילה של שוק המוצרים הבסיסיים במדינה. בשנת 2003 נכנסה פינלנד למיתון עקב המצב הכלכלי בעולם אך יצאה ממנו במהלך 2004.

מבחינה חברתית דומה פינלנד למדינות הסקנדינביות. נהוגה בה תמיכה סוציאלית רחבה, וחוקי עבודה ועוד הנוטים לטובת העובדים. היא נחשבת במקומות רבים למופת בנושא זה, כאשר מצד אחד כלכלתה פתוחה ומפותחת, ומצד שני יש בה תמיכה נרחבת לחלשים ולעובדים.

בשנת 2012 נכנסה פינלנד למיתון שנמשך עד לחודש יוני 2014, לאחר קריסת המפעל הלאומי נוקיה שתרם כ־4% מדי שנה לתמ"ג המדינה. לאור התוצאות החלשות, בחודש יוני התפטר ראש הממשלה הקודם, יורקי קאטאינן, ואלכסנדר סטוב החליפו לאחר הצבעה בפרלמנט. סטוב הכריז על מספר רפורמות בהן העלאת גיל הפרישה, העלאת מיסים, פתיחת שערי פינלנד להגירה מוגברת, וקיצוץ מזערי ביותר של מערכת הרווחה.

ב־2014 ירד דירוג האשראי של פינלנד ממושלם (AAA) לרמת "כמעט מושלם" (AA+) בעיקר עקב החוב הציבורי הגדול. עם זאת, האופק הכלכלי של המדינה הועלה מ"שלילי" ל־"יציב"[7].

בבחירות הכלליות שנקבעו לאפריל 2015, למרות חזרת הצמיחה הכלכלית בחודשים האחרונים, הודחה מפלגת השלטון. בראשות הממשלה זכה יוהה סיפילה. במהלך חודש נובמבר 2015 הוחלט לבצע ניסוי ראשון מסוגו של משכורת קבועה על בסיס אזרחי שתפתור את בעיית האבטלה שממנה סבלה המדינה בעת המשבר הכלכלי. מטרת התהליך הייתה לפשט את מערכת הרווחה הפינית כך שתהיה נגישה לכל, ובשלב הראשון של הניסוי הוחלט כי הקצבה תינתן לנשים חד הוריות עם ילדים ולמובטלים שאיבדו עבודתם בערי הפריפריה של פינלנד כך שהרשויות יוכלו לבחון כיצד הדבר מקדם את החברה ובאיזה אופן הוא ישים.

במהלך הרבעון הראשון של שנת 2016 צמחה פינלנד מעל לצפוי, בכ־1.6%, עקב רפורמות רבות והתחזיות העידו על הפשרת הקיפאון הכלכלי בו הייתה המדינה שרויה בשנים קודמות. באפריל 2018 הוחלט לבטל את הניסוי.

מדינת רווחה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חינוך בפינלנד

פינלנד דוגלת במדיניות סוציאל־דמוקרטית הכוללת מעורבות סוציאלית חלקית של הממשלה למען כלל אזרחיה, בדומה למדינות סקנדינביה.

בפינלנד מחוקקים כמה חוקי יסוד חברתיים, בהם חוק ה"חינוך חינם" המאפשר לכל ילד ללמוד מיום לידתו ללא עלות כלל ואף לקבל סיוע מהמדינה בעת לימודיו. פינלנד נחשבת קרוב לעשור למדינה עם החינוך האיכותי ביותר על פי מבחני פיז"ה העולמיים[8].

שרותי הבריאות בפינלנד ניתנים ללא תשלום. בסוף המאה ה־20 עברו שרותי הבריאות בפינלנד רפורמות מקיפות, לאחר שפיגרו בהשוואה לשכנות הסקנדינביות, ומאז ניכר שיפור ברמת השירותים, נכון לשנת 2019 פינלנד נחשבת למדינה עם מערכת הבריאות הטובה בעולם ואחת מהמתקדמות בעולם.

אזרחי פינלנד זכאים לדמי אבטלה גבוהים (80% מגובה הכנסה הקודם שלהם) ול־25 ימי חופש בתשלום על ידי המדינה. בנוסף לכך, אימהות בפינלנד זכאיות ל־500 ימי חופשת לידה בתשלום והאבות יכולים לחלוק את החופשה גם כן.

השכר הממוצע בפינלנד עומד על כ־2,950 אירו לחודש. השכר הממוצע לעובד יצור (APW) הוא כ־33,000 אירו בשנה.

בתחילת שנת 2020, ראשת ממשלת פינלנד סאנה מרין, הצהירה כי היא תהיה מעוניינת לקדם יוזמה וניסוי חברתי שבו ייבחן שבוע עבודה קצר יותר הכולל 6 שעות עבודה יומיות שנפרסות על כארבעה מימות השבוע. זאת לאחר החלת יוזמת חוק עבודה גמיש יותר לעובדים שמעניק לעובדים את האפשרות לבחור מתי להגיע לעבודה ובמידת האפשרות מעודד עבודה מהבית.

נכון לשנת 2019, פינלנד נחשבת למדינה המאושרת ביותר בעולם בה האזרחים המרוצים ביותר בעולם.