פטריק גדס | התחדשות עירונית

התחדשות עירונית

גדס דגל בסגנון של תכנון עירוני שקול למילוי צרכים אנושיים ראשוניים, תוך יישומו בבנייה קונבנציונלית ושמרנית. זאת בניגוד לתוכניות הירואיות, שהיו פופולריות במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים. הוא המשיך להשתמש בגישה זו לאורך כל הקריירה שלו.[10]

תכנון הערים של גדס, דגל באחדות המקצועות האקדמיים מחד (כסוציולוגיה, גאוגרפיה, ביאולוגיה ופילוסופיה), ובחשיבות התנאים המקומיים הייחודיים של כל עיר. הייתה קרבה גדולה בין השקפותיו ובין השקפות בין דורו אבנעזר הווארד ממייסדי תנועת ״עיר הגנים״, בברטניה בעשור הראשון של המאה העשרים. באותה תקופה, תנועה זו נתפסה כמתקדמת ביותר בתכנון ערים ורעיונותיה אומצו, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה על ידי מתכנני ערים בגרמניה ובמקות אחרים., כולל מנהיגי התנועה הציונית. המתכננים האלה שאפו להקים קהילות מוגדרות במרחב פיזי שיהיה בו שפע של שטחי גנים ופארקים, וצפיפות מגורים נמוכה.[11]

כריכת ספרו של גדס - ״ערים ואבולוציה״ שמסכם עיקרי גישתו בתכנון ערים, 1915

בשלב מוקדם מאוד בקריירה שלו הוכיח גדס את המעשיות של רעיונותיו וגישתו. ב- 1886 רכשו גדס ואשתו שורות של בתי מגורים צמודים, בג'יימס קורט, אדינבורו, והפכו אותן לבתי דירות עצמאיים. באזור זה ובסביבותיו החל גדס בפרויקט של התחדשות עירונית - הריסת המבנים הגרועים, הרחבת החצרות ושיפור התאורה הטבעית וזרימת האוויר בבתים שנותרו. מיטב הבתים נשמרו ושוחזרו. גדס האמין כי גישה זו הייתה חסכונית יותר ואנושית יותר.[12]

בדרך זו עבד גדס במודע נגד שיטת הבינוי החדש שהתבססה על הרס השכונות הישנות, ומתיחת רשת רחובות ישרים וניצבים - שנקראת ״ גרדירון״ (כמו בערים האמריקאיות). תוכנית רחובות שהייתה אופיינית לעיצוב קולוניאלי של העיר במאה ה-19: "המורשת של תוכניות הגרידרון חוזרת בהיסטוריה לפחות עד למחנות הרומיים (כמו במצדה). הבסיס הרעיוני לתכנון רשת גרדירון כבסיס לעיצוב העירוני נשען על חמישה מאפיינים עיקריים: סדר ורגולציה, אוריינטציה בחלל, פשטות וקלות ניווט, מהירות הפריסה והתאמה לנסיבות.[13]

גדס מתח ביקורת על המסורת הזאת בשל כישלונה לטפל בטווח הארוך בבעיות שהיא מתיימרת לפתור. תוכניות בינוי מחדש אלה היו מותירות אחריהן שכונות שמירקמן נפגע ורבעים חדשים, שאף הם בתורם יהפכו לאזורי מגורים בעייתים.

חתך טופוגרפי ותכנוני של שימושי הקרקע השונים המשולבים לאורך העמק. בגנים הזואולוגים, אדינבורו, סקוטלנד, גדס 1909