עוולה חוקתית | מקרים טיפוסיים

מקרים טיפוסיים

נקודת המוצא היא שהמזיק יכול להיות המדינה (תחום מנהלי) או אדם פרטי.

מקרים טיפוסיים מצד המדינה הם מקרים בהם המדינה פוגעת בפרט כגון: פיזור לא חוקי של הפגנה כדין (פגיעה בחופש הביטוי) או סירוב למתן רישיון עסק לאדם בשל טעמים מפלים: מוצא, מין, מגדר וכו' (פגיעה בשוויון הנגזר מחוק יסוד כבוד האדם ופגיעה בחופש העיסוק).

מקרים טיפוסיים של פגיעה של פרט אחד באחר:

כשבעל לא נותן גט לאשתו במשך זמן רב- הוא פוגע באוטונומיה שלה, בכבודה וברצונה, או כפרט אחר מונע מפרט אחר להתפלל- יש כאן פגיעה בחופש הדת שלו. לעומת זאת, כאשר פרט מונע לעסוק בפרקטיקות דתיות באילוץ או בתמורה להטבה מוחשית או מדומיינת העוסק בדבר פוגע בחופש אותו הפרט מדת במרחב הציבורי בו נמצא.

כמובן שגם הפרה של עוולות פרטיקולריות מסוימות מהוות לעיתים פגיעה בזכויות חוקתיות.

לדוגמה, כשפרט אחד תוקף פרט אחר נפגעת הזכות לשלמות הגוף - זכות שמעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

דוגמה נוספת היא כשפרט פותח בהליך משפטי בזדון (בכוונה) כשאין בסיס- עוולת הנגישה- עלולה להיות פגיעה ב זכות אדם לשם טוב.