סקוטלנד | היסטוריה
English: Scotland

היסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של סקוטלנד

התיישבות אדם ראשונה בסקוטלנד החלה בתום תקופת הקרח האחרון, לפני כ־10,000 שנה. בשנים הבאות החלה להתבסס התרבות הקלטית באזור, כמו גם בחלקים אחרים של האי הבריטי. מתקופה זו ידוע מעט על שהתרחש בסקוטלנד, כאשר ההיסטוריה המתועדת של חבל ארץ זה מתחילה למעשה רק עם הגעתה של האימפריה הרומית לבריטניה, במאה הראשונה לספירה. הרומאים אשר התבססו בדרום האי, בעיקר באנגליה של ימינו, התקשו להשלים את כיבושה של בריטניה עקב מאבקים בלתי פוסקים עם אוכלוסיית סקוטלנד. ידועים במיוחד עבור הרומאים היו הפיקטים - אוסף של שבטים סקוטיים אשר הרבו להילחם בליגיונות הרומאיים. עקב הקיפאון בהתקדמות רומא, החלה האימפריה הרומית בונה בשנת 122 לספירה את חומת אדריאנוס - חומה אשר תחמה את גבולה הצפוני ביותר של האימפריה. בכך, ויתרו הרומאים על כיבושה של סקוטלנד, וזו נהנתה מחירות מעול שלטון זר גם במאות השנים הבאות.

האוכלוסייה הסקוטית הייתה שבטית במיוחד, כאשר גם בראשית ימי הביניים לא כללה ישויות מדיניות משמעותיות. בין המאות השישית והשביעית לספירה, התקיימה בחופיה המערביים של סקוטלנד ובצפון מזרח אירלנד ממלכת דאל ריאטה, אשר היוותה התאגדות של שלושה שבטים שונים באזורים אלו. במאה השביעית הגיעה לראשונה גם הנצרות לסקוטלנד, אשר הופצה באזור על ידי מסיונרים אירים. בתקופה זו סבלה סקוטלנד מפיצול רב וממאבקים פנימיים. פיצול זה הגיע לסופו רק עם התגברות הפלישות הויקינגיות ממזרח והתבססות האנגלו-סקסונים מדרום, דבר אשר הביא לזניחת המאבקים הפנימיים בסקוטלנד לטובת איחוד מדיני במסגרת ממלכת סקוטלנד, אשר הוקמה בשנת 843 לספירה.

תחת ממלכת סקוטלנד ידעה סקוטלנד התחזקות מסוימת אשר קיבעה אותה ככוח מרכזי באזור. עם זאת, דבר זה לא האריך שנים, והתעצמותה של ממלכת אנגליה מדרום החלישה את סקוטלנד יותר ויותר. החל מהמאה ה־11, וביתר שאת במאות ה־13 וה־14, האיצו המחלוקות הפנימיות בסקוטלנד דבר אשר מונף על ידי ממלכת אנגליה לידי סדרת כיבושים אנגליים בדרומה של סקוטלנד. למרות הפסדים לא מעטים, ידעו הסקוטים גם לא מעט ניצחונות, ולמעשה הצליחו לבסוף לבלום את האנגלים בצורה מסוימת. המאבק בין האנגלים לסקוטים הגיע לסופו לקראת שלהי המאה ה־16 כאשר בשנים שלאחר מכן התאחדו שתי הממלכות בקשרי נישואין, ובשנת 1603 כשהמלך הסקוטי ג'יימס השישי הפך לג'יימס הראשון, ירש את הכתר באנגליה, ושלט למעשה על שתי הממלכות במקביל. עד מהרה הפך איחוד אישי זה לידי איחוד מדיני גמור, ב־1 במאי 1707 התאחדו הממלכות תחת כתר אחד ויצרו את ממלכת בריטניה הגדולה, שמאוחר יותר הפכה לממלכת בריטניה הגדולה ואירלנד, ובסוף לממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, כפי שהיא מוכרת כיום.

מאז המאה ה־17 ידעה סקוטלנד תמורות רבות, אשר כולן אירעו ברקע השתלבותה בממלכה המאוחדת - בה שיחקה תפקיד מרכזי, אך עם זאת שולי ביחס לאנגליה, אשר הפכה לקטר הראשי של הממלכה. במהלך תקופת ההשכלה הסקוטית והמהפכה התעשייתית המאות ה־18 וה־19, סקוטלנד הפכה לאחד ממרכזי הכוח המסחריים, המדעיים והתעשייתיים החשובים ביותר באירופה. לאחר מלחמת העולם השנייה התעשייה הסקוטית ירדה מגדולתה וסקוטלנד כולה ידעה שנות מיתון מתמשך. תחת זאת, בעשורים האחרונים נהנתה סקוטלנד מרנסאנס תרבותי וכלכלי, המונע בחלקו הגדול על ידי מגזרי הבנקאות והשירותים הפיננסיים שקם לתחייה, וגם כתוצאה מתעשיית קידוחי הנפט והגז בים הצפוני. בשנים אלו ידעה גם הלאומיות הסקוטית פריחה מחודשת, אשר בשנת 1999 הביאה גם לאוטונומיה מסוימת בסקוטלנד: הפרלמנט הסקוטי שפוזר בשנת 1707 הוקם מחדש באדינבורו והוסמך לשלוט על חלק מענייניה הפנימיים של המדינה.