ספר עזרא | הערות שוליים
English: Book of Ezra

הערות שוליים

  1. ^ Carsten Peter Thiede, The Dead Sea Scrolls and the Jewish Origins of Christianity, Palgrave Macmillan, 2003, page 108
  2. ^ לדוגמה רש"י על בבא קמא ס"א: מפרש את המילה 'עזיבה' באמירה: "ודומה לו בספר עזרא ויעזבו (את) ירושלים עד החומה", והפסוק נמצא בספר נחמיה, פרק ג', פסוק ח', וכן מופיע ברש"י במס' סוכה עמ' ט"ו. וכן בספר אור זרוע, חלק ג', פסקי בבא מציעא סימן שע"ו. וכן מופיע גם בברטנורא, מסכת ברכות פרק ט' משנה ה', שם כותב הברטנורא: "דכתיב בעזרא: 'קומו ברכו את ה' אלוקיכם מן העולם עד העולם'", והפסוק איננו מופיע אלא בספר נחמיה, פרק ט'
  3. ^ בבא בתרא עמ' י"ד:.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ג, עמוד ב'
  5. ^ ספר נחמיה, פרק ה', פסוק י"ט
  6. ^ ספר נחמיה, פרק ה', פסוק ט"ו
  7. ^ ספר עזרא, פרק ז', פסוק ח', וכן בפרק ח', פסוק ל"א.
  8. ^ בספר נחמיה, פרק א', פסוק א', וכן בפרק ב', פסוק א'.
  9. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק נ"ה.
  10. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק נ"ז.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'
  12. ^ תחילת עזרא:

    א וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:
    ב כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה:
    ג מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם:

    סוף ד"ה:

    כב וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:
    כג כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיָעַל:

  13. ^ בפירושו לספר עזרא, פרק א', פסוק א'.
  14. ^ עיקר דבריו: "ובשנת אחת לכורש - סדר ספר זה סדור ומשוך אחר ספר דניאל כמופיע בבבא-בתרא והמילה מוסבת מזה לזה שנאמר בדניאל: 'בשנת אחת למלכו אני דניאל בינותי בספרים מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה'(ספר דניאל, פרק ט', פסוק ב')".
  15. ^ בפירושו לספר שמות, פרק א', פסוק א'.
  16. ^ עיקר דבריו: "וכעניין הזה בספר דברי הימים וספר עזרא. שהשלים דברי הימים: 'ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר ה' בפי ירמיהו העיר ה' את רוח כורש' וגו' 'כה אמר כורש מלך פרס' וגו'. ואותם שני פסוקים בלשונם החזיר בראש ספר עזרא לחבר הספור, אלא שהיו שני ספרים, השלים הראשון במה שהיה קודם בנין הבית והספר השני מעת הבניין."
  17. ^ כמו חילוף אותיות היחס ב' ו-מ', כמו מפי ירמיה (עזרא, א', א') - בפי ירמיה (ספר דברי הימים ב', פרק ל"ו, פסוק כ"ב).
  18. ^ לדוגמה, המקור כשם עצם 'התיחש' שמופיע גם בעזרא (פרק ח', פסוק ג') וגם בדה"א (פרק ה', פסוק א').
  19. ^ ספר עזרא, פרק ח', פסוק ט"ז
  20. ^ ספר עזרא, פרק א', פסוק ח'
  21. ^ ספר עזרא, פרק א', פסוק ט'
  22. ^ ספר נחמיה, פרק ב', פסוק ח'
  23. ^ ספר עזרא, פרק ט', פסוק ה'.
  24. ^ ספר שמואל ב', פרק י"ב, פסוקים ט"ז-כ"ב
  25. ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ז'
  26. ^ ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק י'; ספר עמוס, פרק ב', פסוק י"א
  27. ^ השווה: ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים כ"ב-כ"ד; ספר ירמיהו, פרק ל"ט, פסוק י', פרק נ"ב, פסוק ט"ז.
  28. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק כ"ב
  29. ^ ספר עזרא, פרק ג', פסוק ג'
  30. ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק כ"א.
  31. ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק כ"א
  32. ^ ספר נחמיה, פרק י', פסוק ל'.
  33. ^ הם ה"ספר עזרא, פרק ה', פסוק ח'.
  34. ^ ספר עזרא, פרק א', פסוק ח'.
  35. ^ מושל, תואר אצולה טורקי.
  36. ^ עיינו בספר עזרא, פרק ה', פסוק י"ד.
  37. ^ עיינו בספר נחמיה, פרק ה', פסוק י"ד.
  38. ^ עיינו בספר נחמיה, פרק ה', פסוק ט"ו.
  39. ^ עיינו בספר עזרא, פרק ה', פסוק ח'.
  40. ^ לדוגמה עיין בספר חגי, פרק א', פסוק א', ספר חגי, פרק א', פסוק י"ד; ספר חגי, פרק ב', פסוק כ"א.
  41. ^ ספר עזרא, פרק ו', פסוק ז'.
  42. ^ עיינו בספר עזרא, פרק ה', פסוק ו', ספר עזרא, פרק ה', פסוק י"ד.
  43. ^ עיינו בספר עזרא, פרק ה', פסוק ג' ואילך.
  44. ^ המקומות מופיעים בעזרא פרק ב', ולהלן המקומות בסדר הא"ב: אונו, בארות, בית לחם, גבע, גבעון, חדיד, יריחו, כפירה, לוד, מגביש, מכמש, נבו[נוב], נטופה, עזמות, עי, ענתות, קריית יערים ורמה.
  45. ^ מתוך ספר נחמיה, פרק י"א, פסוקים כ"ה-ל"ו; פרק י"ב, פסוקים כ"ה-כ"ט
  46. ^ והכסף והרכוש וכיוצא בזה.
  47. ^ יש מי שסבר שהוא מרדכי היהודי ממגילת אסתר, עיין במס' עמ' מגילה ט"ו. וכן בארב"ע לפרק ב' פס' ב'.
  48. ^ יש שסברו שזהו תואר למרדכי, עיין במס' מגילה עמ' י"ג: וכן במצ"ד ובמלבי"ם לפרק ב' פס' ב'.
  49. ^ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ז'.
  50. ^ ומזה למדו ש"מקריבין אף על-פי שאין בית", ועיין להרחבה בנושא-הזה בערך קרבן פסח וחידוש עבודת הקורבנות.
  51. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד ב'
  52. ^ חישוב: סיום בניית בית-המקדש היה בשנת 515 לפנה"ס, ושנת 'שבע לארתחששתא' היא שנת 458 לפנה"ס.
  53. ^ מפורט בפרק ז' פס' כ"ב.
  54. ^ "כי הוא דבר זול" (מצ"ד לעזרא פרק ז' פס' כ"ב).
  55. ^ ספר עזרא, פרק ח', פסוק י"ח.
  56. ^ ספר עזרא, פרק ט', פסוקים א'-ב'.
  57. ^ ספר עזרא, פרק י', פסוקים ב'-ג'.
  58. ^ עיינו בספר מלכים ב', פרק כ"ג המדבר על פסח יאשיהו.
  59. ^ עיינו בספר עזרא, פרק א' העוסק בהצהרת כורש.
  60. ^ עיין בספר נחמיה, פרק ח' העוסק בקריאת התורה.
  61. ^ כהנים, לוים, משוררים, שוערים, נתינים ובני שלמה, על פי ספר עזרא פס' נ"ח; ע'.
  62. ^ אלה ש"בקשו כתבם ולא נמצאו", ספר עזרא, פרק ב', פסוק ס"ב.
  63. ^ עבדים, אמות, משוררים, משוררות.