סינון תכנים באינטרנט | טכניקות סינון

טכניקות סינון

סינון ממשלתי: הטכנולוגיות הקיימות כיום מסוגלות לחסום גישה לאתרים הן בגישה דרך כתובת IP והן בגישה דרך כתובת URL. באמצעות טכנולוגיה זו יכולות ממשלות למנוע מאזרחי מדינתם לגשת לתוכן אשר איננו מקובל עליהן. לעיתים, לא רק שדף האינטרנט המבוקש אינו מוצג, אלא גם מוצגת לגולש אזהרה מטעם הממשלה, או שהדפדפן חודל מלתפקד.[דרוש מקור]

ספקי אינטרנט רבים מציעים למנוייהם חבילות " בקרת הורים" (שכן, לרוב ההורים הם אלו שמשלמים על המנוי וקונים את החבילות הללו), המונעות מ אוכלוסיות רגישות (כגון ילדים) להיחשף לתכנים לא רצויים, כגון פורנוגרפיה, הימורים, ואף תכנים אחרים כגון דת, פוליטיקה ורשתות חברתיות מקוונות.

בישראל, תיקון משנת 2011 לחוק הבזק מחייב את ספקי האינטרנט, לרבות בתקשורת סלולרית, להציע ללקוחותיהם סינון יעיל של אתרים פוגעניים, כהגדרתם בחוק, ללא תוספת תשלום על שירות הסינון.[2] רוב ספקי האינטרנט גם מציעים שירותי סינון מתקדמים יותר, בתוספת תשלום. שירותי הסינון נפוצים במיוחד בציבור הדתי, ולעיתים מכונים אינטרנט כשר. בשנים האחרונות קמים אתרים שמלכתחילה מסננים נושא או קטגוריה מסוימת, כמו אתר Jtube, השואף להוות חלופה ליוטיוב, ומייבא אלפי סרטים מיוטיוב התואמים את ערכי הצניעות הנדרשים בחברה הדתית[3], וכמו אתר הידברוטיוב המציג מוזיקה כשרה לחפצים בכך. היתרון של אפשרות זו, הוא ביצירת סביבת גלישה נקייה, שמאפשרת מעבר מהיר לשאר סביבת האינטרנט.