נשק גרעיני | הפולמוס על צדקת הטלת הפצצות על הירושימה ונגסאקי

הפולמוס על צדקת הטלת הפצצות על הירושימה ונגסאקי

מאז סיום מלחמת העולם השנייה ועד היום, קיים ויכוח על הנחיצות והלגיטימיות של הפצצת הירושימה ונגסאקי. רבים מבקרים את ההפצצה ורואים בה פשע מלחמה. מנגד, יש הרואים בה כורח צבאי ומדיני.

מבקריה של התקיפה, עמם נמנים הגנרל דאגלס מקארתור והנשיא דווייט אייזנהאואר, טענו כי היפנים כבר הוכרעו למעשה בטרם הטלת הפצצה ותבוסתם הייתה מובטחת, ולכן הטלתה לא הייתה מוצדקת. אחרים טענו כי על האמריקאים הייתה חובה לנסות להרתיע את היפנים על ידי הטלת הפצצה על שטח בלתי מאויש, בטרם ישתמשו בפצצה נגד אוכלוסייה אזרחית (רעיון כזה הועלה בטרם הטלת הפצצה, על ידי הפיזיקאי מקס בורן שהציע להטילה על ההר היפני הקדוש פוג'יאמה). רבים ממבקרי ההפצצה מאמינים כי החלטת ארצות הברית הושפעה ממניעים אחרים כגון הרתעת הסובייטים באמצעות הדגמת יכולת, בדיקת השפעות הנשק הגרעיני, נקמה על התקפת היפנים על פרל הארבור או הצדקת השקעת 2 מיליארד דולר בפרויקט מנהטן.

בתגובה לביקורת, טענו האחראים להפצצה ותומכיהם כי היא הייתה מהלך הכרחי שבא להביא לסיומה של המלחמה. הנשיא טרומן הסביר מאוחר יותר שהפצצה הוטלה על מנת למנוע את מותם של מיליון חיילים אמריקנים במלחמה הנואשת שהיו היפנים מנהלים על מנת למנוע את כיבוש מולדתם. צ'רצ'יל אמר כי הפצצה, שההתמודדות איתה היא למעלה מכוחותיה של אומה, יכולה הייתה לשמש מוצא של כבוד ליפנים להיכנע מבלי לחוש תחושת חרפה. תומכי ההפצצה טוענים כי הטלת הפצצה על שטח ריק לא הייתה מביאה לסיום המלחמה שכן היפנים לא נכנעו גם אחרי השמדת הירושימה, והצמרת הצבאית סירבה להיכנע גם אחרי הפצצה שהוטלה על נגסאקי, ושינתה דעתה רק בהתערבות הקיסר הירוהיטו. בעלי עמדה זו רואים את הכניעה כקשורה בהכרה היפנית כי הפצצת הירושימה אינה מאורע מבודד וחד פעמי ושאי כניעה תביא להמשך הרס יפן באמצעות נשק גרעיני (למעשה, לאחר הטלת הפצצה על נגסאקי לא הייתה לארצות הברית פצצה שלישית מוכנה לשימוש בשל הקושי בהפקת חומר הביקוע, אך סביר להניח שהיפנים לא ידעו זאת).

מבחינה משפטית ומוסרית, ההתקפה על הירושימה היוותה הפרה חמורה של עקרון חסינות האזרחים במלחמה. אולם עיקרון זה הופר באופן עקבי במלחמת העולם השנייה על ידי כל הצדדים. בעלות הברית הפרו אותו בצורה שיטתית בהפצצת מרכזי אוכלוסייה. הפצצת דרזדן ב-1945, שלא עשתה שימוש בנשק גרעיני, הייתה קטלנית והרסנית לא פחות מהפצצת הירושימה. מדינות הציר פגעו בחסינות הלא לוחמים באופן חמור גם כן. פשעיהם של היפנים, במלחמה וקודם לה, בפרט בסין ובפיליפינים לא נפלו בהרבה מפשעי גרמניה הנאצית בעלת בריתם. למרות זאת, הפצצת הירושימה נטבעה בזיכרון ההיסטורי כאירוע בולט ומעורר מחלוקת.