נשיא מדינת ישראל | המשמעות הייצוגית של בחירת האישים

המשמעות הייצוגית של בחירת האישים

משמעותו הייצוגית והסמלית של תפקיד זה הביאה לכך שעל אף שהבחירה נעשית על ידי פוליטיקאים, נבחרת לתפקיד אישיות בעלת שיעור קומה, שזכתה לאהדה רבה בכל שדרות העם, ולכן אפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה. בהתאם לעיקרון זה נבחרו לתפקיד אנשים בעלי תרומה בולטת למימוש החזון הציוני, כאלה שמלבד מעורבות בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים בתחומים נוספים. כך נבחרו לתפקיד אנשי מדע בעלי שם עולמי (חיים ויצמן ואפרים קציר), אלופי צה"ל בעלי קול ייחודי (חיים הרצוג ועזר ויצמן), מלומדים ואנשי רוח (יצחק בן צבי, זלמן שזר ויצחק נבון).

בקדנציות האחרונות נבחרו לתפקיד פוליטיקאים, למרות הצעות חוק שונות שניסו למנוע זאת, על מנת למנוע מתפקיד זה להפוך לפוליטי. בחירתו של עזר ויצמן לתפקיד נשיא המדינה בשנת 1993 היוותה את הנקודה בה החלה מגמה זו, ואחריו נבחרו משה קצב, שמעון פרס לאחר 48 שנות פוליטיקה בכנסת, ורובי ריבלין.

תפקיד נשיא המדינה הוא בדרך כלל התפקיד האחרון בקריירה הפוליטית. יוצא דופן היה יצחק נבון, שביקש לנצל את הפופולריות שצבר במהלך כהונתו הראשונה כנשיא, פרש מהתמודדות על תקופת כהונה שנייה ושאף לקבל לידיו את מנהיגות מפלגת העבודה והמערך בבחירות לכנסת האחת עשרה.