נטייה מינית | התגבשות הנטייה המינית

התגבשות הנטייה המינית

העדפות מיניות מסוימות הן תוצר של חשיפה לכמויות שונות של הורמונים שונים (וחומרים שונים) עוד במהלך ההיריון, או של גורמים סביבתיים חברתיים-תרבותיים. בדרך כלל מדובר בשילוב של שני הגורמים הללו. הסברה הרווחת ביותר היא כי אף שרוב בני האדם הופכים מודעים לנטייתם המינית רק בגיל ההתבגרות.[דרוש מקור] מרגע שהתגבשה נטייתו המינית של אדם, קשה או אפילו בלתי אפשרי לשנותה, אף כי כל אדם יכול לבחור אם לממש את נטייתו בפועל.[דרוש מקור]

לאורך השנים הועלו תאוריות שונות אשר לאופן בו מתגבשת נטייתו המינית של אדם. ניתן לחלק את התאוריות בכללן לשלושה ענפים עיקריים: גורמים גנטיים, גורמים סביבתיים ביולוגים, וגורמים פסיכולוגים (ביניהם גם קוגניטיביים). מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי מבחינה ביולוגית ישנם מרכיבים גנטיים והורמונליים היכולים להשפיע גם הם על הנטייה המינית של אדם, דהיינו, ישנם גורמים רבים המשפיעים על נטייתו המינית של אדם והם עשויים להשתנות בין אדם לאדם. נכון לשנת 2011 לא נמצא גן המכתיב התנהגות הומוסקסואלית. ראו הרחבה בחלק שלהלן.

גורמים גנטיים בהתגבשות הנטייה המינית (Genetic factors)

הגישה הרווחת במחקר המדעי גורסת שגורמים גנטיים משחקים תפקיד בהתגבשות נטיות מיניות נפוצות מסוימות (דוגמת זו ההטרוסקסואלית)[7] אך שאין הכרח שהם קובעים אותה באופן מוחלט, חיזוק לכך לגבי נטייה הומוסקסואלית ניתן למצוא במחקר שהראה כי בין תאומים זהים קיים דמיון רב יותר בנטייה המינית מאשר בתאומים לא זהים. הסקר שערך Kenneth S. Kendler‏[8] הראה כי הסיכוי של תאום זהה שאחיו הומוסקסואל להיות גם כן הומוסקסואל הוא כ-32% בהשוואה ל-13% אצל זוגות תאומים לא זהים. תאומים זהים נושאים מטען גנטי זהה ולכן העובדה שקיים ביניהם דמיון רב יותר, מחזקת את הטענה שנטייה מינית נקבעת גם על ידי גורמים גנטיים, ולא רק על ידי נתונים סביבתיים. עם זאת, אם נטייה מינית הייתה נקבעת על ידי גנטיקה בלבד, הייתה צריכה להיות התאמה מלאה (100%) בין תאומים זהים, אך לא מצאה התאמה כזו בכלל המחקרים. מחקרו של קנדלר, וכן סדרת מחקרי התאומים של מייקל ביילי, מהווים ראיה כי התפתחות של נטיות מיניות שונות חייבת להיות תלויה גם באינטראקציות מסוימות שבין האדם לסביבתו במהלך חייו (בפרט במהלך שתי השנים הראשונות לחייו), אם אינן תוצר בלעדי של אינטראקציות אלו.

הטענה כי גנים שונים העוברים דרך משפחת האם זוהו כקשורים לנטייה חד-מינית בגברים לא עמדה במחקרי המשך.

השפעות ביו-כימיות וטרטוגניות בשלב העוברי (Pre-natal organizing effects)

לפי חלק מהמחקרים, מושפעת הנטייה המינית מהסביבה ההורמונלית שחווה העובר במשך ההריון.[9] כמה תכונות הקשורות במידת החשיפה של העובר להורמוני מין קשורות גם לנטייה המינית:

  • היחס בין אורך האצבע לאורך הקמיצה (Digit ratio): אצל גברים הקמיצה בדרך כלל ארוכה מהאצבע ואצל נשים האצבעות הללו נוטות להיות דומות יותר באורכן. נראה שיחס האורכים הזה מושפע מהחשיפה העוברית לטסטוסטרון. כמה מחקרים הראו כי התפלגות יחס האצבעות אצל הומוסקסואלים קרובה יותר להתפלגות הנשית מלגברית (יש חפיפה רבה בין ההתפלגות של היחס הזה בשני המינים).
  • הסיכוי לחיות כהטרוסקסואל גבוה באופן מובהק אצל בנים בכורים ושיעור ההומוסקסואליות עולה ככל שלאדם יש יותר אחים בוגרים.[דרוש מקור] הסיכוי להומוסקסואליות עולה ב-33% עם כל אח בוגר (אחיות אינן משפיעות על הסבירות הזו). חישוב פשוט מראה כי סיכוייו של מי שיש לו שלושה אחים בוגרים להיות הומוסקסואל יותר מכפולים מסיכוייו של הבכור. יש המשערים כי מערכת החיסון של האם לומדת להכיר חומרים האופייניים לעוברים זכרים כזרים והיא מייצרת נגדם נוגדנים הנלחמים בהם ביתר יעילות עם כל "זריקת דחף" נוספת (כלומר עם כל עובר נוסף ממין זכר).[דרוש מקור]

השפעות ביו-כימיות וכימיות בתקופות התפתחות קריטיות שאחרי הלידה (Post-natal influences/causes)

בשנת 1974, דיווחה האנדוקרינולוגית ג'וליאן אימפרטו-מקגינלי,[10] בספרות המגדרית-מינית[11] על תסמונת נדירה[12] של נשים נקביות למראית-עין, שבגיל 12 עברו וירליזציה (זיכור) גופנית (אך לא בגיל המוקדם). נטען גם כי הדבר השפיע על זהות המגדר שלהן וחלקן הזדהו כגברים הטרוסקסואליים. הדיווחים עצמם זכו לביקורת מצד הפסיכולוג ג'ון מוני,[13] ולא קיבלו מקום בקונצנזוס.

הטענה כי גורמים ביוכימיים יכולים להטות את התפתחות הנטייה המינית בבני אדם גם בבגרות ולא רק בשלב העוברי (בין אם להשפעות אלה בסיס גנטי ובין אם הן תזונתיות או פרמקולוגיות), נשארה פתוחה, ואין מסקנות חד משמעיות בקרב החוקרים לגביה.

סיבות סביבתיות פסיכולוגיות (Biographical/Idiosyncratic/Psycho-social factors)

זיגמונד פרויד סבר כי אדם נולד ללא נטייה מינית, וזאת תתגבש בהמשך על ידי האינטראקציה עם הסביבה בה הוא מתפתח. פסיכואנליטיקאים אף העלו את ההשערה כי נטייה מינית תלויה באופי הקשר בילדות עם אחד ההורים, אך השערות אלו לא בוססו אמפירית.[14]

הומוסקסואליות אינה ממוקדת באנשים שעברו חוויות חריגות בילדותם או בנעוריהם, או באנשים שהתנהגותם בגיל הילדות הייתה חריגה. אף לא הוכח כי לחוויות חריגות בילדות יש קשר לגיבוש נטייה מינית הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית, בהנחה שזו אכן מתגבשת רק לאחר הלידה. דו"ח שפרסם אלפרד קינסי בארצות הברית ב-1948 הראה כי נטייה מינית הומוסקסואלית נפוצה הרבה יותר ממה ששיערו תחילה, וכי היא נפוצה בקרב כלל הנחקרים, בין אם חוו ילדות נורמטיבית ובין אם לאו. מחקרים נוספים[15] שנעשו בעקבות קינסי אישרו ממצאים אלו.[דרוש מקור]