נטייה מינית | מבט על

מבט על

נטייה מינית היא הבסיס לריגוש מיני, פנטזיה מינית ולעיתים גם להיקשרות רגשית-רומנטית. רוב בני האדם רואים לעצמם נטייה מינית עיקרית אחת כלפי הקטגוריות המגדריות האנושיות, כגון הטרוסקסואלים, הנמשכים לבני המין האחר, או הומוסקסואלים, הנמשכים לבני אותו המין, ולעיתים אף לכל החולקים איתם את מגדרם. אנשים שונים הנמשכים לבני מינם וגם לבני המין האחר מכונים בדרך כלל ביסקסואלים, פאן-סקסואלים או מולטיסקסואלים. אחת הדרכים שהוצעה לקיטלוג ההעדפה המינית באדם, היא הרצף שהציע אלפרד קינסי בשנת 1948 שחקר את הרגלי המין של גברים אמריקאים. מבין אלפי המשתתפים במחקר דיווחו 37 אחוז על התנסות מינית הומוסקסואלית לפחות פעם אחת בחייהם. אם כי רצף זה נעשה בשנה מוקדמת מאד בה הטקסונומיה וה נוסולוגיה של האוריינטציה המינית באדם הייתה בחיתוליה, והתאוריות העוסקות בהעדפה מינית הן מגוונות יותר כיום, ונותנות מקום לתופעות כגון הומוסקסואליות מצבית, גינאמימטופיליה (משיכה לאנשים הלובשים צורה נשית לא קבועה), משיכה לעצמים דוממים, כגון בובות מין או אבר מין מלאכותי, פדופיליה, זואופיליה, ועוד ביטויים אחרים (מקובלים חברתית יותר ופחות), של מיניות האדם. חלק מהאנשים אינם חשים כלל משיכה מינית לבני אדם אחרים (בין אם הטרוסקסואלית ובין אם הומוסקסואלית) ונקראים א-סקסואלים.[2]

עם הבנת המורכבות של מיניות האדם, הולך ופוחת השימוש במונחים כגון הטרוסקסואליות, או הומוסקסואליות, והם מוחלפים בביטויים נקודתיים יותר, כגון אנדרופיליה ו גינאפיליה לתיאור משיכתו של אדם לגברים, או נשים.

העדפות מיניות קיימות גם בבעלי חיים. בקרב מאות מיני בעלי חיים שנחקרו, נצפו התנהגויות מיניות הטרוסקסואליות והומוסקסואליות. העדפה מינית קיימת בתוך המין ומחוץ לו, קרי, אפשר שחיה תאבד עניין בחיה אחרת מהסוג שאליו היא משתייכת, אך אפשר גם שחיה מסוימת, תתעניין במשגל עם חיה מסוג אחר (Intraspecies sexual activity).