נטייה מינית | שינוי נטייה מינית

שינוי נטייה מינית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טיפול המרה

רוב אנשי הממסד הרפואי בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה גורסים שהנטייה המינית אינה ניתנת לבחירה ואדם אינו יכול לשנותה, לפחות באופן רצוני. עמדה זאת נסמכת על ניסיון שנצבר בעשרות השנים האחרונות והעדר הוכחה ליעילות אף אחת מהשיטות לשינוי נטייה מינית במתבגרים ומבוגרים.[26]

פרקטיקות לשינוי הנטייה המינית שמתבססות על פסיכואנליזה או על שיטות טיפול אחרות לא הוכחו כיעילות, והן פוגעות במטופלים. שיטות אלה נקראות טיפול המרה. גם ניסיונות לשנות נטייה מינית באמצעות תרופות (בדרך כלל מתן מינונים גבוהים של הורמוני המין טסטוסטרון או אסטרוגן) הוכחו כבלתי-משפיעים ואף כמסוכנים[דרוש מקור].

אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי דגול, נשפט והורשע ב-1952 באשמת קיום יחסים הומוסקסואליים, שבאותה עת היוו עבירה על החוק הבריטי. הוא הסכים לטיפול שהיה מקובל אז, סירוס כימי, כתחליף למאסר. הטיפול גורם לתופעות לוואי כמו צמיחת שדיים, השמנה, ודיכאון. ב-1954 טיורינג נפטר מהרעלת ציאניד, ככל הנראה בהתאבדות, ומקובל לחשוב שלסירוס הכימי חלק ניכר בהחלטתו זו.[27]

כללי האתיקה של פסיכולוגים, סקסולוגים, יועצים חינוכיים ועובדים סוציאליים ממליצים ומנחים שלא לנסות לשנות נטייה מינית.

ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי קבע[28][29] כי אין שום הוכחה כי ניתן לשנות נטייה מינית באמצעות טיפולים.[30] בנוסף, הארגון מביע חשש לפיו טיפול המרה כרוך בסיכונים פוטנציאליים גדולים, ביניהם גרימת דיכאון, חרדה והרס עצמי.

למרות קביעת הגופים המקצועיים, קיימים גופים, רובם בעלי אוריינטציה דתית המציעים לשנות את הנטייה מינית בעזרת טיפול פסיכולוגי. גופים אלו משתמשים לרוב בשיטת טיפול בהתמכרויות על מנת לגמול לכאורה את המטופל מנטייתו המינית. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מתנגדת לכל טיפול המבוסס על ההנחה כי על הפציינט לשנות את נטייתו המינית, וקובעת כי על מטפלים להימנע מטיפולים כאלה.[31] בישראל פועל ארגון עצת נפש, ארגון דתי לאומי, המציע טיפולי המרה לבעלי נטייה מינית למגדר שלהם הפונים אליהם, ומפעיל סדנאות שונות שמטרתן שינוי נטייה מינית - זאת למרות סלידת הארגונים המקצועיים מכך.

בעוד הסימנים מראים שנטייה מינית, בדרך כלל איננה ניתנת לשינוי, ישנם הומואים ולסביות הפועלים בסתירה לנטייתם המינית וחיים עם בן זוג מהמין השני בהשפעת לחץ חברתי. רבנים רבים מעודדים דרך זו וחלקם אף מציעים להסתיר את הנטייה המינית מבן הזוג[דרוש מקור]. לעומתם, כלל התומכים בזכויות להט"ב מעודדים אנשים לקבל את נטייתם המינית ולממש אותה.