משפטים | רקע, מטרות והיסטוריה
English: Statute

רקע, מטרות והיסטוריה

כרקע לתחום המשפטים, החברה האנושית לדורותיה גיבשה לעצמה במהלך ההיסטוריה "קודי התנהגות" אשר כל החברים בה אמורים לנהוג לפיהם. אלה הם החוקים, אשר נועדו להסדיר באופן פורמלי את האינטראקציה החברתית על פי עקרונות שונים, המיוחסים לרוב על ידי הקבוצות השולטות בחברה כמייצגי המוסר.

לדוגמה, חוק הרווח בכל התרבויות בהן קיים קניין פרטי, למשל, הוא ציווי כגון "לא תגנובו", המוכר לנו מאז שחר ההיסטוריה, מהתנ"ך ומחוקי חמורבי, ועד לחוקי כל מדינה ומדינה בעולם המודרני.

על אף שהחוקים מיוחסים כמעט בכל התרבויות (ולרוב בדיעבד) לעקרונות מוסריים, ההתנסות ההיסטורית מראה כי בטבע האנושי יש מגמה מתמדת, לפיה לא כל הפרטים עליהם חלים החוקים מקפידים לקיים אותם כל הזמן. לשם צמצום מגמה זו הוקמו על ידי הקבוצות המחוקקות מערכות משפט, המקיימות סנקציות המופעלות על חלק ממפרי החוקים, על פי מדיניות מוגדרת מראש.

למערכת המשפט מטרות רבות, אשר הראשית שבהן היא בהסדרת הנורמות בחברה והכרעה בסכסוכים, על בסיס נורמות רצויות. תכלית מרכזית נוספת היא יצירת מערך הרתעה לפרטים בחברה, אשר משנה את שיקולי הרווח-הפסד שלהם בעת שהם שוקלים האם להפר את החוק, מתוך הנחה כי שיקולי רווח-הפסד רציונליים תקפים במקרים אלו. מערכת המשפט גם משקפת את ערכיה ותפישותיה של החברה וגם מעצבת אותם על פי אמות המידה הראויות בעיני מפתחיה.

בתקופות קדומות היו נהוגים עונשים גופניים (החל מ"שן תחת שן" וכלה בעונש מוות) ואילו בעידן המודרני נהוגים יותר, ברוב המדינות המתקדמות, עונשי מאסר, המגבילים את חירותו של העבריין, וקנסות - עונשים כספיים.

עידן הגלובליזציה לא פוסח על תחום המשפט: נעשים ניסיונות להקים "בית משפט בינלאומי" בר חשיבות ולגיטימציה בינלאומית, אשר יאכוף חוקים בינלאומיים וידון בעבירות בעלות משמעות בינלאומית (פשעי מלחמה, למשל), באופן חוצה גבולות ומדינות. מוסדות שכאלו כבר קיימים בתחומים מוגדרים, ובעיקר בכלכלה.