ממשלת ישראל השלושים וארבע | הקמת הממשלה

הקמת הממשלה

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

בשבוע שלאחר קיום הבחירות לכנסת העשרים, קיים נשיא המדינה, ראובן ריבלין, סבב התייעצויות עם נציגי רשימות המועמדים שנבחרו לכנסת, בהתאם לחובתו לפי חוק יסוד: הממשלה. שש רשימות, המייצגות 67 מנדטים מיועדים, המליצו על הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו (שהחליטה לא להיכנס לממשלה). רשימות המחנה הציוני ומרצ המליצו על הטלת התפקיד על יצחק הרצוג. עם פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות, ב-25 במרץ 2015, הטיל הנשיא על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה.

ב-20 באפריל 2015 קיבל בנימין נתניהו ארכה של 14 ימים להקמת הממשלה[5].

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין נותן ב-20 באפריל 2015, הארכת זמן של 14 יום לבנימין נתניהו להרכיב את הממשלה ה-34

ב-29 באפריל 2015 חתמו נציגי סיעת הליכוד על הסכמים קואליציוניים עם נציגי הסיעות כולנו ויהדות התורה. בהסכם עם סיעת כולנו הושם דגש על כלים לפתרון בעיית הדיור וסוכם שהתיקים שיופקדו בידי כולנו יהיו: משרד האוצר לרבות מינהל התכנון, משרד הבינוי לרבות רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה ומשרת סגן שר נוסף. בהסכם עם סיעת יהדות התורה הושם דגש על חיזוק מעמדו ותקצובו של החינוך החרדי שאינו רשמי, ביטול חוק הגיור, ייזום רפורמת הסיעוד ומתן רפואת שיניים חינם לילדים, השבת קצבאות הילדים לרמתן ב־2013, הורדת הדרישה למיצוי כושר השתכרות לצורך קבלת הטבות ממשלתיות שונות, וביטול הסנקציות הפליליות בחוק השוויון בנטל. כמו כן, הופקדו בידי יהדות התורה משרת סגן שר הבריאות וראשות ועדת הכספים[6][7]. בהסכמים הקואליציוניים הליכוד הכניס סעיף מיוחד המחייב את כל סיעות הקואליציה לתמוך ברפורמות בשוק התקשורת שהממשלה תקדם, ואסור עליהן לתמוך בחוקים בנושא ששר התקשורת יתנגד אליהם[8][9].

ב-4 במאי חתמו הליכוד וש"ס על הסכם קואליציוני. על פי ההסכם קיבלה ש"ס את תיקי הכלכלה, הדתות, הנגב והגליל, וכן את ועדת החינוך וּשני סגני שרים.

ב-6 במאי, היום האחרון לארכה, כשעה ורבע לפני תום המועד להרכבת הממשלה, הודיע נתניהו לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה צרה בת 61 ח"כים, הכוללת את המפלגות: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה. ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי נחתם למחרת. על פי ההסכם, הבית היהודי קיבלה את תיקי החינוך, המשפטים, החקלאות, ועדת השרים לענייני חקיקה, הועדה למינוי שופטים תפקיד סגן שר הביטחון הממונה על המינהל האזרחי, ראשות ועדת החוקה, חוק ומשפט ואחריות על החטיבה להתיישבות.

מפלגת יש עתיד עתרה לבג"ץ בעקבות מינוי חבר הכנסת יעקב ליצמן לסגן שר הבריאות ללא שר מעליו, וכן על הרכבת ממשלה המונה 20 שרים ולא 18, בניגוד למגבלה שיש עתיד העבירה בכנסת הקודמת[10]. בג"ץ דחה את העתירות ואפשר לליכוד למנות את ליצמן לסגן שר וכן לתקן את החוק ולהגדיל את מספר השרים בממשלה. עם זאת, ב-23 באוגוסט קבע בג"ץ כי ליצמן לא יוכל להמשיך לכהן כסגן שר הבריאות במעמד שר[11], מה שהוביל למינויו כשר הבריאות.

ב-14 במאי הביעה הכנסת אמון בממשלה החדשה[12], ובאותו יום הושבעה הממשלה במליאת הכנסת.