יחסי החוץ של ישראל | מדינות ערביות ומוסלמיות

מדינות ערביות ומוסלמיות

מפת המדינות אשר לא מכניסות ישראלים לתחומן:
ירוק בהיר:מדינות בהן אין כניסה לבעלי דרכון ישראלי.
ירוק כהה:מדינות בהן אין כניסה למי שמוטבעת על דרכונו חותמת של ממשלת ישראל

מקום המדינה עד לשנות התשעים

עם הקמת המדינה פלשו 7 מדינות ערב השכנות אליה לתוך תחום המנדט הבריטי, עם סיום מלחמת העצמאות סירבו מדינות ערב לחתום על הסכמי שלום לסיום הלחימה והסכימו רק להסכמי שביתת נשק על מנת שצה"ל לא יפלוש לתחומן (עיראק, שאין לה גבול משותף עם ישראל, סירבה לחתום על הסכמי שביתת הנשק).

כתוצאה ממצב זה לא קיימה ישראל יחסים משמעותיים עם מדינות ערב (למעט ירדן) עד לסוף שנות השבעים. במהלך השנים היו מגעים בלתי רשמיים מעטים בין הצדדים, בעיקר ב וועדות שביתת הנשק שהוקמו כתוצאה מההסכמי שביתת הנשק.

עם ירדן קיימה ישראל קשרים משמעותיים, שהיו המשך לקשרים עם המלך עבדאללה הראשון לפני קום המדינה. קשרים אלו אף הבשילו בתחילת שנות החמישים לחתימה על הסכם שלום בראשי תיבות אולם התפוצצו לאחר רצח המלך עבדאללה ב-1951. לאחר הפסקת הקשרים למשך עשור, התחדשו המגעים עם ירדן בתחילת שנות השישים, אף על פי שקשרים אלו לא הצליחו למנוע את השתתפות ירדן במלחמת ששת הימים, הרי שלאחריה נמשך שיתוף הפעולה וישראל אף סייעה לירדן למנוע פלישה סורית מסיבית לתחומה במהלך ספטמבר השחור. כתוצאה מקשרים אלו נמנעה ירדן מהשתתפות משמעותית במלחמת יום כיפור ולאחר מכן קיימה מצב של שלום דה פקטו עם ישראל.

לאחר התבוסה במלחמת ששת הימים וחוסר ההצלחה של מלחמת ההתשה ניסתה מצרים להחזיר את כבודה, על ידי קבלת סיני מישראל. חוסר ההצלחה שלה להשיג זאת באמצעים מדיניים בשל המדיניות הקשוחה של ממשלת גולדה מאיר היה בין הסיבות לפרוץ מלחמת יום כיפור. לאחר המלחמה החלו מגעים מדיניים בין ישראל ומצרים שהתנהלו תחת המטרייה של שיחות הפרדת הכוחות. הסכם הביניים שהושג ב-1975, הביא להמשך המגעים, לביקורו של אנואר סאדאת בישראל ב-1977 ולבסוף להסכם השלום ב-1979. עם זאת מצב השלום החם יחסית של השנים הראשונות התדרדר במהלך מלחמת לבנון הראשונה לשלום קר.

בתקופה זו ישראל קשרה יחסים עם מדינות מוסלמיות שאינן ערביות כגון ניגריה, ניז'ר, מאלי וצ'אד. יחסים אלו נותקו בעקבות חרם של האיחוד האפריקני על ישראל. חלק מהיחסים שוקמו בשנות התשעים.

כמו כן, מדינות מוסלמיות כמו איראן (עד למהפכה) קיימו יחסים דיפלומטיים וקשרי מסחר משמעותיים.

החל משנות התשעים

לאחר חתימת הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן והחתימה על הסכמי אוסלו חל שיפור מסוים ביחסיה של ישראל עם מספר מדינות ערביות, אף על פי שישראל נמצאת במצב של חיכוך מתמיד עם העולם הערבי המושפע מאוד מיחס ישראל לפלסטינים. עם מצרים קיים שלום קר מאז פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ב-1982. בין מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית לבין ישראל קיימים הסכמים מסחריים מיוחדים הנותנים עדיפות לתוצרת משותפת, בעיקר בתחום הטקסטיל.

ישראל נמצאת ביחסי איבה מתוחים עם סוריה ועם לבנון. אזרחים עם דרכון ישראלי מנועים לפי חוק מלבקר בסוריה ובלבנון, ולהפך. עם זאת, הגבול עם סוריה שקט מאוד וכמעט ללא תקריות, ומאז הנסיגה הישראלית מלבנון בשנת 2000 ירדה משמעותית גם כמות התקריות בגזרה זו - עד למלחמת לבנון השנייה שפרצה בשנת 2006.

לאחר יישום תוכנית ההתנתקות הודיעו מדינות מוסלמיות נוספות כמו פקיסטן על חימום יחסים. מאידך, בשנים האחרונות הוחרפו היחסים עם איראן, שלאחר המהפכה האסלאמית ועליית ח'ומייני לשלטון ניתקה את יחסיה עם ישראל (ראו הרחבה בערך יחסי ישראל איראן). איראן תמכה באופן פעיל בחזבאללה בזמן מלחמת לבנון השנייה. היחסים של ישראל עם הרשות הפלסטינית יודעים עליות וירידות, שחלקן מביאות לפרצי אלימות קשים. ישראל החליטה לנתק מגע עם הרשות הפלסטינית בשל עליית מפלגת החמאס לשלטון ברצועת עזה.

מדינות ערב שאינן מקיימות קשרים עם ישראל הן סעודיה, סודאן, אלג'יריה ולוב הקרובות, אך גם מדינות מוסלמיות שאינן במזרח התיכון כמלזיה וכאינדונזיה אינן מקיימות יחסים רשמיים עם ישראל. מדינות ערב שמקיימות יחסים חמים יותר עם ישראל הן תוניסיה, מרוקו ומאוריטניה (עד לשנת 2010, בה נותקו היחסים). בנוסף, קיימות מדינות כאיחוד האמירויות הערביות וכקטר, שישראל לא מקיימת איתן יחסים רשמיים, אך בין המדינות ישנם קשרים כלכליים ומשלחות עסקיות רבות.

אלבניה גם היא שדרגה את יחסיה עם מדינת ישראל בתקופה זו, כמו גם המדינות המוסלמיות שנוצרו מהתפוררות הגוש הסובייטי.

המאה ה-21

היריבות הפנים-מוסלמית בין איראן ובעלות בריתה מול סעודיה ומדינות נוספות במזרח התיכון, הוביל ליצירת אינטרס משותף בין ישראל לבין יריבותיה של איראן.

טורקיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-טורקיה

לישראל היו יחסי מסחר וצבא מיוחדים עם טורקיה, שמהווה סיוע אסטרטגי מול השכנה המשותפת, סוריה. גם אחרי חילופי השלטון ועלייה של מפלגה אסלאמית בטורקיה, נותרו היחסים המיוחדים, שחלקם נעשו ישירות מול הצבא. טורקיה הייתה יעד נופש מועדף על הישראלי. לאחר מבצע ההשתלטות של חיל הים הישראלי על ספינות המשט לעזה ב-31 במאי 2010, הוקפאו היחסים בין ישראל לטורקיה כמעט לחלוטין, כשבין היתר, הוקפא קו הטיסות בין נתב"ג ואנטליה (שהיה פעיל במשך 20 שנה ברציפות ונחשב לאחד מקווי התעופה הפעילים ביותר מישראל) וכן החלו חילופי האשמות חריפים ביותר בין ממשלת טורקיה לממשלת ישראל. בהמשך נחתם הסכם פיוס. אולם במאי 2018 על רקע המהומות בגבול עזה במאי 2018, גרשה טורקיה את שגריר ישראל, ובתגובה גרשה ישראל קונסול של טורקיה[15].

החרם הערבי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החרם הערבי

יחסי החוץ של ישראל הושפעו מהחרם הערבי שהוטל עליה ועל חברות הסוחרות איתה מצד מדינות ערב. בעקבות הסכמי השלום הוסר החרם הערבי. בשנות ה-90 התחילו להופיע מוצרים חדשים של מותגים בינלאומיים, כמו מכוניות מיצובישי וטויוטה, פחיות פפסי קולה וסניפים של רשת מקדונלד'ס וברגר קינג. בעקבות האינתיפאדה השנייה מספר סמלי של חברות מסחריות החליטו להחרים את ישראל, אך הייצוא הישראלי לא נפגע.