יחסי החוץ של ארצות הברית | היחסים עם אמריקה הלטינית

היחסים עם אמריקה הלטינית

קובה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ארצות הברית-קובה

לאחר ניתוק היחסים בין ארצות הברית לקובה, שהחל ב-1961, בעיצומה של המלחמה הקרה, חודשו היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לבין קובה. את ארצות הברית מייצגת בקובה שגרירות ארצות הברית בהוואנה ואת קובה מייצגת שגרירות קובה בוושינגטון.

עם קריסת שלטונה של האימפריה הספרדית על נחלותיה ביבשת אמריקה בשנות העשרים של המאה ה-19, כתוצאה מ מלחמות העצמאות הספרדיות אמריקאיות, נותרו רק קובה ופוארטו ריקו תחת שלטונה של ספרד עד למלחמת ארצות הברית-ספרד ב-1898, שהייתה המשך של מלחמת העצמאות של קובה. על פי הסכם פריז, שנחתם באותה שנה, הפכה קובה להיות מדינת חסות של ארצות הברית, שהשיגה לעצמה השפעה כלכלית ופוליטית על האי, שהמשיכה להתקיים עד לקבלת העצמאות של קובה ב-1902. בעקבות המהפכה הקובנית ב-1959, התדרדרו באופן משמעותי היחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות. ב-1961 ניתקה ארצות הברית את יחסיה הדיפלומטיים עם קובה והמשיכה לבצע פעולות סמויות להפלת המשטר הקומוניסטי. בנוסף, כפתה ארצות הברית סדרה של מגבלות ואיסורים מקיפים כנגד הממשל הקובני כתגובה להלאמה של רכושן של חברות אמריקאיות בקובה, והיא הכריזה שהיא תמשיך לעשות כן כל עוד ממשיכה ממשלת קובה לסרב להתקדם לקראת תהליך של דמוקרטיזציה וכיבוד זכויות האדם, בתקווה לראות תהליך של דמוקרטיזציה ויישום מחדש של הקפיטליזם, באותו אופן בו התרחש תהליך דומה במזרח אירופה לאחר סתיו העמים ב-1989. במקביל, העצרת הכללית של האומות המאוחדות וארגונים נוספים, קראו פה אחד "לשים קץ לאמברגו הכלכלי, המסחרי והפיננסי ארוך השנים של ארצות הברית כנגד קובה".

ב-17 בדצמבר 2014 הודיעו נשיא ארצות הברית, ברק אובמה ונשיא קובה, ראול קסטרו, על תחילתו של תהליך של נורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות, שכונה על ידי התקשורת "ההפשרה הקובנית" (באנגלית: Cuban Thaw, בספרדית: deshielo cubano). לאחר משא ומתן חשאי בקנדה ובקריית הוותיקן, בחודשים שקדמו להצהרה, ובסיועו של האפיפיור פרנציסקוס, נחתם ההסכם להסרתם של כמה ממגבלות הנסיעה האמריקאיות, להפחתת המגבלות על הסחר, להתרת הקשרים של הבנקים האמריקאים עם המערכת הפיננסית הקובנית, ולפתיחתה של שגרירות אמריקאית בהוואנה, לאחר שזו נסגרה בעקבות ההתקרבות של קובה לברית המועצות ב-1961.

ארצות הברית וקובה חידשו רשמית את יחסיהן בחודשי הקיץ של 2015, לראשונה מאז ימי המלחמה הקרה. דרג הנציגויות של שתי המדינות הועלה לשגרירויות, כשב-20 ביולי נפתחה שגרירות קובנית בוושינגטון,[2] וב-13 באוגוסט נחנכה באופן רשמי שגרירות ארצות הברית בהוואנה, כאשר שלושת לוחמי המארינס שהורידו את הדגל האמריקאי ב-1961 הניפו אותו שוב.[3][4]

ארגנטינה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ארגנטינה-ארצות הברית

היחסים החלו בשנת 1823 כאשר השגריר האמריקאי הראשון הגיש את כתב האמנתו לממשלת ארגנטינה בבואנוס איירס, היחסים בין המדינות נקלעו למשבר בשנות מלחמת העולם השנייה כאשר הגנרל פדרו פאבלו רמירז שתפס את השלטון במדינה בהפיכה צבאית בשנת 1942 התעקש לשמור על נייטרליות במלחמה ובתגובה לכך סירבה ארצות הברית לבקשות סיוע מצד ארגנטינה, בסופו של דבר נכנעה ארגנטינה ללחץ האמריקאי וניתקה את קשריה עם גרמניה ויפן.

בתחילת שנות ה-80 פרץ משבר בין המדינות בעקבות סירובם של חברי החונטה הצבאית ששלטה בארגנטינה לתמוך במורדי הקונטראס בניקרגואה שנתמכו על ידי ארצות הברית, ארצות הברית הטילה אז עיצומים כלכליים על ארגנטינה שהוסרו רק לאחר ביטול השלטון הצבאי במדינה.

כיום מבוססים היחסים בין המדינות על קשרים מסחריים וכולל שיתוף פעולה בתחומי הרפואה, חקלאות, איכות הסביבה וטכנולוגיות בתחומים שונים, כמו כן מקיים צבא ארצות הברית קשרים צבאיים עם הכוחות המזוינים של ארגנטינה.