יהדות חרדית | הערות שוליים

הערות שוליים

  1. ^ אך בלשון רבים "חרדים" ולא "חרדיים" - כלומר שם עצם בחיריק חסר על פני שם תואר עם חיריק מלא. והשוו: "יהודים", מן "יהודי".
  2. ^ 2.0 2.1 "הודעת לתקשורת: ערב יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל״ - הלמ"ס, 2017
  3. ^ Arnold Eisen, Rethinking Modern Judaism, Uni. of Chicago Press, 1998. עמ' 3.
  4. ^ שו"ת חתם סופר, חלק א, שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן כח; ובסימנים קמח וקפא, ובחלק ב, שולחן ערוך יורה דעה, סימן יט.
  5. ^ Steven G. Rappaport, Jewish Education and Jewish Culture in the Russian Empire, 1880-1914, Standford University Press, 2010. עמ' 52. 14,150 בבתי"ס יהודיים, 7,158 בכלליים.
  6. ^ Aaron D. Rubin, Lily Kahn, Handbook of Jewish Languages, Brill, 2015. עמ' 594.
  7. ^ ראו למשל: Michael K. Silber. The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition. התפרסם בתוך : Jack Wertheimer (עורך), The Uses of Tradition: Jewish Continuity since Emancipation, Harvard University Press, 1992. עמ' 31.
  8. ^ ראו למשל: Leora Batnitzky, How Judaism Became a Religion: An Introduction to Modern Jewish Thought, Princeton University Press, 2011. עמ' 40-48.
  9. ^ יוסף שלמון, Zionism and Anti-Zionism in Traditional Judaism in Eastern Europe, בתוך: יהודה ריינהרץ (עורך), Zionism and Religion. University Press of New England, 1998. עמ' 25, 32.
  10. ^ למשל: שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק, עמ' 1.
  11. ^ Dana Evan Kaplan, Contemporary American Judaism: Transformation and Renewal, Columbia University Press, 2013. עמ' 9.
  12. ^ ראו לדוגמה: יואל פינקלמן, "משטעטל למובלעת: הרב אהרן קוטלר וצמיחתה של אורתודוקסיה בדלנית בארצות הברית", בתוך: אורתודוקסיה יהודית: היבטים חדשים, הוצאת מאגנס, 2006.
  13. ^ על כך: מגדר, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
  14. ^ Simeon D. Baumel, Sacred Speakers: Language and Culture among the ultra-Orthodox in Israel. Berghahn Books, 2006. עמ' 178-179.
  15. ^ Leora Batnitzky, How Judaism Became a Religion: An Introduction to Modern Jewish Thought, Princeton University Press, 2011. עמ' 186-189.
  16. ^ ספר ישעיהו, פרק ס"ו, פסוק ה'.
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 מנחם פרידמן, החברה החרדית - מקורות, מגמות ותהליכים, עמ' 9.
  18. ^ דוגמאות לכך: המליץ, 26 בדצמבר 1870 ("כי החרדים האורתודוקסים יחזו להם מחזות תקווה"); המליץ, 29 באוגוסט 1871 ("חרדים כאלה לא ישעו לקולות המתקנים"); ירחוני הפלס מהשנים תרס"א-תרס"ה (1905-1900) (מאות אזכורים); ועוד.
  19. ^ אהוד לוז, מקבילים נפגשים, ספריית אפקים, עם עובד, תל אביב, 1985, עמ׳ 11. דוגמה לכך ניתן לראות בכינוי מוסדות החינוך של המזרחי בראשית תקופת המנדט: "בתי ספר חרדיים". ראו רחל אלבוים-דרור, החינוך העברי בארץ־ישראל, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תש״ן, כרך ב׳, עמ׳ 310-225.
  20. ^ כינוי מצוי נוסף, בעיקר בעיתונות הלא יהודית, היה "חסידים". ראו מנחם פרידמן, החברה החרדית - מקורות, מגמות ותהליכים, עמ' 21, הע' 7.
  21. ^ אסופת כתבים ומסמכים היסטוריים בנושא פולמוסי השמיטה
  22. ^ ישראל כהן, ‏49% מהחרדים גולשים באינטרנט; ל-21% יש סמארטפון, באתר כיכר השבת, 22 בדצמבר 2016
  23. ^ ראו למשל: דלית אסולין, ‏בין טהור לטמא: ההבחנה החרדית בין לשון-קודש לעברית, באתר "שלא שינו את לשונם": יידיש חרדית בישראל, באתר Academia.edu.
  24. ^ 24.0 24.1 סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך ב-2009.
  25. ^ אהוד (אודי) שפיגל, "ותלמוד תורה כנגד כולם" - חינוך חרדי לבנים בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2011, עמ' 40.
  26. ^ עמירם גונן, מהישיבה לעבודה, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל, ירושלים 2000
  27. ^ מספר המפקחים במוסדות החרדיים באתר פנים תבנית:שבור, 11 בדצמבר 2018
  28. ^ אביטל להב, הלמ"ס: 56% מהגברים החרדים מועסקים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
  29. ^ ראו למשל לגבי נשים מוסלמיות בישראל: תעסוקת נשים ערביות בנות 64-18, פרסום של המרכז לחקר מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדות. מחברים: יהודית קינג, דניז נאון, אברהם וולדה-צדיק וג'ק חביב
  30. ^ ליאור דטל, מגמה מדאיגה בציבור החרדי: עלייה תלולה בשיעור בעלי השכלה יסודית בלבד, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2013
  31. ^ ליאור דטל, הצלחה חלקית לשילוב חרדים באקדמיה - התוכנית אפקטיבית בעיקר לנשים, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2015; מסמך עמדה - תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014, מחקר שהוזמן על ידי חה"כ עליזה לביא המסקר את תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014.
  32. ^ גליה ימיני,כבר לא חרדות לפרנסתן: מודיעין עילית הפכה למרכז תעסוקה לנשים חרדיות, דה-מרקר, 24.2.2008
  33. ^ מסמך עמדה - תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014, מחקר שהוזמן על ידי ח"כ עליזה לביא המסקר את תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014.
  34. ^ יקי אדמקר‏, רבנים מרכזיים על לימודי נשים: "שורפים יותר מכבשני אושוויץ", באתר וואלה! NEWS‏, 03 בדצמבר 2015. דברים דומים אמר הרב קסלר, רבה של קריית ספר, בשם הרב החרדיות - פרק א', באתר של "רשת 13", 2 ביוני 2016 (במקור, מאתר "nana10").
  35. ^ תעסוקת חרדים מגמות והשלכות, 2017, אתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה
  36. ^ ניצה (קלינר) קסיר, שלומית שהינו-קסלר ואסף צחור-שי: בין בחירה לאין ברירה – מה משפיע על היקף שעות העבודה של נשים חרדיות?, משפט, חברה ותרבות א': המשפט והחרדים בישראל, 2018.
  37. ^ ספר תהלים, פרק מ"ה, פסוק י"ד
  38. ^ משתמשי דרך בציבור החרדי. עמדות, תפיסות והתנהגויות דו"ח מחקר במימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ר' עמ' 86 ואילך
  39. ^ תמר רותם, הסודות של חסידות גור נחשפים, באתר הארץ, 27 בינואר 2012
  40. ^ מחקר הלמ"ס מגלה: צניחה בילודה אצל הנשים החרדיות, באתר כיכר השבת
  41. ^ האם כסף יאריך את חייך - בריאות חרדים בישראל
  42. ^ התעסוקה במגזר החרדי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010, עמ' 10-9.
  43. ^ ניקול דהאן, התנדבות חרדית, 2007, פורטל ההתנדבות
  44. ^ השבעה של מחזור הגיוס הגדול ביותר לנח"ל החרדי, אתר COL, ח' סיון תשס"ט
  45. ^ שיא במספר החרדים המתגייסים לצבא, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2010
  46. ^ הרב יצחק יעקב וייס בשו"ת מנחת יצחק חלק ט’ סי’ קג, וכן כתב הרב יעקב ישראל קנייבסקי ב"קריינא דאיגרתא" שחייב ללמוד תורה עד שיכריעהו עול הפרנסה
  47. ^ מערכת החינוך במגזר החרדי – תמונת מצב, הכנסת, 27 בנובמבר 2007
  48. ^ מתוך דו"ח הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות, בראשות השופט טל
  49. ^ אבי רבינא, 1.100 – 4.600 ש"ח • נתוני אמת: כמה באמת מקבל אברך בכל כולל, באתר כל הזמן. 1 בספטמבר 2017.
  50. ^ החברה החרדית-מקורות, מגמות ותהליכים, מנחם פרידמן
  51. ^ מתוך הדו"ח המלא של ועדת פלסנר
  52. ^ העיתונות החרדית המודפסת: חיה, בועטת ואלימה, באתר nrg‏, 29 ביולי 2013
  53. ^ נסים לאון, "דת וחילוניות: לשאלת התפתחותה של החרדיות הספרדית בישראל", בתוך: עיונים בתקומת ישראל, כרך 16 (2006), עמ' 85-107.
  54. ^ במאמר "זרמים וקבוצות משנה באוכלוסייה החרדית" באתר "אנשים ישראל - מדריך לחברה הישראלית" בעריכת פרופ' עוז אלמוג מדובר על כ-9000 משפחות, אך אין באתר אסמכתא לכך.
  55. ^ שנתון החברה החרדית בישראל, 2017 - המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמודים 12-13
  56. ^ מתוך מחקר שפורסם על ידי אלי ברמן מ"הלשכה הלאומית למחקר כלכלי" באוניברסיטת בוסטון 1999 (עמוד 2)
  57. ^ שנתון החברה החרדית בישראל, 2017 - המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד 14
  58. ^ עוזי רבהון וגלעד מלאך, מגמות דמוגרפיות בישראל, ירושלים תשס"ט, עמ' 37-36
  59. ^ גירעון של 10.5% עד 2050: "בלי שילוב החרדים והערבים כלכלת ישראל לא תשרוד", באתר TheMarker‏, 19 במאי 2013
  60. ^ החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יולי 2004
  61. ^ זרמים וקבוצות משנה באוכלוסייה החרדית
  62. ^ 62.0 62.1 הדס חנני, ‏תפרוסת האוכלוסייה החרדית בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
  63. ^ "Majority of Jews will be Ultra-Orthodox by 2050", אוניברסיטת מנצ'סטר,23.7.2007
  64. ^ [63].
  65. ^ "Jews of Canada", אתר הסוכנות היהודית
  66. ^ 66.0 66.1 a b c d Baumel, Simon D. (2005). Sacred speakers: language and culture among the Haredim in Israel. New York: Berghahn Books. LCCN 2005-053085. ISBN 978-1-84545-062-5. OCLC 226230948.
  67. ^ לפי הנתונים של השבועון הפרסומי Koopjes Plus המחולק בציבור זה.
  68. ^ "מדריך לחברה החרדית": מפה להבנת הציבור הכי משפיע בישראל, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2017