חוק יסוד: נשיא המדינה | הפסקת הכהונה

הפסקת הכהונה

כהונתו של הנשיא מסתיימת באחד מאלה:

  • סיום תקופת הכהונה: רק חמישה מנשיאי מדינת ישראל, הנשיאים שזר, קציר, נבון, הרצוג ופרס, השלימו את כהונתם במלואה.
  • התפטרות: הנשיא רשאי להתפטר באמצעות הגשת מכתב התפטרות ליושב ראש הכנסת. ההתפטרות נכנסת לתוקפה עם הגעת המכתב ליושב ראש הכנסת. שניים מנשיאי המדינה סיימו את כהונתם בדרך זו, הנשיאים עזר ויצמן ומשה קצב.
  • העברה מכהונה מחמת התנהגות בלתי הולמת: העברת נשיא מכהונתו מטעמים של התנהגות בלתי הולמת היא הליך מורכב, הכרוך בתמיכה רחבה של חברי הכנסת. הוא נקבע ככזה, בשל השאיפה להימנע מפתיחה ובהשלמה של הליכי הדחה משיקולים פוליטיים צרים. על מנת להדיח את הנשיא, על 20 מחברי הכנסת להגיש קובלנה בכתב לוועדת הכנסת. זו צריכה לאשר את הקובלנה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לאחר שנתנה לנשיא הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפי נוהל שקבעה. אם החליטה ועדת הכנסת לקבל את הקובלנה, ההכרעה עוברת למליאת הכנסת, שאף היא טעונה רוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת. עד כה, נפתח הליך אחד מסוג זה, בינואר 2007, לגבי הנשיא משה קצב. על אף שנקבע בחוק היסוד כי על ועדת הכנסת לקבוע את נוהל ההדחה, הוועדה לא עשתה כן במשך 43 השנים שחלפו מאז, ונאלצה לעשות זאת אגב הדיון הפרטני בבקשה להדיח את הנשיא קצב. בסופו של דבר, לא נמצא הרוב הדרוש בוועדת הכנסת להדחת הנשיא, וההצעה הוסרה מסדר היום.
  • העברה מכהונה מטעמי בריאות: הליך ההדחה מטעמי בריאות פשוט יותר. די ברוב של שני שלישים מחברי ועדת הכנסת וברוב של 61 חברי כנסת במליאת הכנסת. הטעם לכך הוא שהליך זה הוא טכני יותר וטעון פחות, משום שעליו להיסמך על חוות דעת רפואית. מנגד, עדיין מדובר בצעד דרסטי, ולכן לא הסתפק המחוקק בדרישה לרוב רגיל. עד כה, אף אחד מנשיאי מדינת ישראל לא סיים את כהונתו בדרך זו.
  • מוות: שני נשיאיה הראשונים של מדינת ישראל, חיים ויצמן ויצחק בן-צבי, הלכו לעולמם בעת שכיהנו כנשיאים.

הפסקה זמנית

נשיא המדינה מפסיק זמנית למלא את תפקידו ולהשתמש בסמכויותיו בשלושה מקרים: אם יצא מגבולות המדינה, אם ועדת הכנסת אישרה את הודעתו כי נבצר ממנו דרך ארעי למלא את תפקידו או אם ועדת הכנסת החליטה, ברוב של שני שלישים מחבריה, כי נבצר מהנשיא למלא את תפקידו מטעמי בריאות.

בעבר, קבע חוק היסוד כי גם הודעת הנשיא על נבצרות יכולה להיות מטעמי בריאות בלבד. בשנת 2003 תוקן חוק היסוד, והוא אינו מפרט עוד את הטעמים לכך. יוזם התיקון, מיכאל איתן, הסביר במליאה כי התיקון נבע מהמבוכה בה היה שרוי הנשיא עזר ויצמן בשלהי כהונתו, כאשר סבר כי אין זה מן הראוי להמשיך ולעסוק בהאמנת שגרירים ובמתן חנינות בעוד מרחף מעליו ענן חשדות, אך לא נמצאה עבורו בחוק שום אפשרות שבה יכול היה להשעות עצמו מהתפקיד. איתן ציין עוד כי "אין לי צל של ספק שאם ייעשה שימוש בסעיף הזה על ידי איזה נשיא, ובמיוחד הנשיא משה קצב, זה לא יהיה בגלל הנסיבות שהיו שאותן הזכרתי", ואולם בסופו של דבר, דווקא הנשיא קצב הוא שביקש מוועדת הכנסת לאשר את נבצרותו, ובנסיבות הדומות לאלו שתיאר חבר הכנסת איתן. בקשתו של קצב, היחידה בהיסטוריה של מוסד הנשיאות, אושרה ב-25 בינואר 2007, והארכתה אושרה ב-22 באפריל אותה שנה.

יושב ראש הכנסת, יוסף שפרינצק, ממלא את מקומו של הנשיא ויצמן החולה, ומקבל את כתב האמנתו של שגריר צרפת

תוקפה של החלטה על נבצרות של נשיא המדינה, בין לפי בקשתו ובין לפי חוות דעת רפואית, הוא לתקופה של 3 חודשים לכל היותר, וועדת הכנסת רשאית להאריכה בתקופות נוספות, ובלבד שתקופת הנבצרות לא תעמוד, במצטבר, על יותר מ-6 חודשים. הארכה נוספת טעונה אישור מליאת הכנסת. כאשר הנבצרות היא מכוח בקשתו של הנשיא, רשאי הוא להפסיקה בכל עת.

מילוי מקומו של הנשיא

במקרים בהם הנשיא שוהה בחו"ל, במקרים בהם נבצר ממנו למלא את תפקידו ובמקרים בהם הסתיימה כהונתו של הנשיא וטרם נבחר נשיא חדש, ממלא את מקומו יושב ראש הכנסת, וכל תפקידי הנשיא וסמכויותיו ניתנים לו.