חוק יסוד | המהפכה החוקתית ועליונות חוקי היסוד

המהפכה החוקתית ועליונות חוקי היסוד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה החוקתית

על פי תפיסת בית המשפט העליון בפס"ד המזרחי, לאחר חקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, החלה בישראל מהפכה חוקתית הקובעת את עליונותם הנורמטיבית של חוקי היסוד על יתר החוקים. עליונות זו מתבטאת בכך שלחוקים רגילים אסור לסתור חוקי יסוד, אלא אם צוינו כחריגים בתוך חוקי יסוד. לפני הגשת החוק להצבעה, נבדק כי הוא עצמו אינו מתנגש עם חוק יסוד.

בפס"ד בנק המזרחי ישנה הפרדה ברורה בין פגיעה בחוק יסוד לבין שינוי חוק יסוד[1]. פגיעה משמעה חקיקת חוק אשר סעיפיו או כולו נוגדים חוק יסוד כלשהו. לעומת זאת, שינוי של חוק יסוד, שינוי של חוק היסוד עצמו - מחיקה, הוספה או שינוי כלשהו בחוק היסוד. ההפרדה בין פגיעה לבין שינוי היא חשובה היות שכל אחד מהם מחייב עמידה בתנאים שונים.

חוק אשר יסתור חוק יסוד, כמו גם חוק המשנה חוק יסוד, יעמדו לביקורת שיפוטית ואף היו מקרים שבהם בוטלו סעיפי חוק על ידי בית המשפט, לאחר שנמצאו מנוגדים "באופן חזיתי וקיצוני" לחוקי היסוד.

הביקורת השיפוטית אשר תבוצע כלפי חוק הסותר חוק יסוד תהיה בדיקת השאלה האם החוק הרגיל עומד בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק. היות שפסקת הגבלה מפורשת קבועה אך ורק בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, החיל פסק דין מופז פסקת הגבלה שיפוטית על כל חוקי היסוד הקיימים[2]. אם כן, כל חוק הסותר כל חוק יסוד שהוא צריך לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה כפי שהיא מופיעה בחוקי היסוד של כבוד האדם וחירותו ושל חופש העיסוק, ולא, יקבע בית המשפט את הסעד המתאים בגין סתירה זו.

חקיקת חוק הסותר הוראה שבחוק יסוד אפשרית רק באמצעות חוק יסוד אחר, ולכן נחקק בשנת 2009, כהוראת שעה, חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)[3], שנועד לאפשר חקיקת תקציב דו-שנתי, בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה, שבו נקבע "התקציב יהיה לשנה אחת".