חוק יסוד | יציבותם של חוקי היסוד

יציבותם של חוקי היסוד

אף על פי שנהוג לקבוע בחוקה תנאים נוקשים לשינויה, רוב חוקי היסוד במדינת ישראל אינם משוריינים כלל ואחרים משוריינים על ידי דרישה ל-61 חברי כנסת כדי לשנותם, אך אף חוק בישראל אינו משוריין שריון אופטימלי שעל מנת לשנותו דרוש רוב אל-זמני. בפירוט, חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: משאל עם וחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. כמו כן משוריינים אחדים מסעיפיהם של חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. יתר חוקי היסוד, כולל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם משוריינים.

למרות שרק חוקי יסוד ספורים כוללים בתוכם שריון פרוצדורלי מפני שינוי, קבע בית המשפט העליון בפסק דין בנק המזרחי כי אמנם חוקי היסוד הכוללים שריון - ישונו אך ורק לפי דרישות השריון (רוב של 61 חברי כנסת ושינוי שנעשה בחוק יסוד). אך מוסיף בית המשפט ואומר כי אף חוקי יסוד שאינם משוריינים רשמית, כוללים מעתה שריון פסיקתי, הקובע כי שינוי של חוק יסוד ייעשה אך ורק בחוק יסוד[4].

הביקורת על כך תהיה כי מלבד הכותרת הנדרשת של "חוק יסוד", שריון פסיקתי זה איננו מהווה מגבלה אמיתית בפני מי שירצה לשנות חוק יסוד, היות שניתן להעביר חוק יסוד אף ברוב של 0–1. אם כן, ניתן יהיה לשנות חוק יסוד אף ברוב כזה, אם רק נוסיף לחוק המשנה את הכותרת "חוק יסוד". כנגד ביקורת זו, ניתן לטעון כי אכן חוק יסוד יכול לעבור ברוב של 0–1 בלבד, אך היות שחברי הכנסת והציבור יודעים כבר את משמעותם של חוקי היסוד, סביר להניח שהכנסת לא תעביר חוק יסוד בקלות שכזו, וכך, טוענים המצדדים בדעה זו, הכותרת של "חוק יסוד", למרות היותה פורמלית בלבד לכאורה, תביא לדיון אמיתי ומעמיק בשינוי הנדון לחוק יסוד קיים וכך תשמר נוקשותם של חוקי היסוד.

במהלך תקופת קיומם הקצרה יחסית עברו חוקי היסוד לא מעט שינויים. בולט בכך חוק יסוד: הכנסת, שמאז חקיקתו ועד ליולי 2018 תוקן 47 פעמים. בולט גם חוק יסוד: הממשלה, שגרסתו הנוכחית היא גרסתו השלישית, ושבסוף 2004 עסקה הכנסת בשינויו בשל עניין פעוט - מתן התואר "ממלא מקום ראש הממשלה" לשני שרים במקום לשר אחד. במסגרת הדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הביע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז את דעתו בעניין זה:

"יש לחוקק חוקי יסוד ביישוב הדעת. גם אם התיקון המוצע לחוק הוא קטן ושולי, הוא צריך להתבצע בזהירות, משום שחוקי היסוד צריכים לשמש יסוד של החקיקה ואורחות החיים בישראל. הם אמורים להיות דבר יציב וקבוע ובשינוי בהם יש משום סתירה פנימית".

לשיא החיפזון בתיקונו של חוק יסוד הגיעה הכנסת העשרים, שב-30 באפריל 2018 אישרה תיקון לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה[5] שאיפשר לממשלה לאצול סמכות להכרזת מלחמה לוועדת שרים (הקבינט המדיני-ביטחוני), שתקבל החלטה זו בנוכחות של לפחות חצי ממספר חבריה. בנסיבות קיצוניות הרשה התיקון לראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר (ובכלל זה בפורום של שניהם בלבד). בעקבות ביקורת ציבורית בוטל תיקון זה כעבור חודשיים וחצי, ב-17 ביולי 2018.[6]