חג המולד | חג המולד בישראל
English: Christmas

חג המולד בישראל

המושבה הגרמנית חיפה מקושטת לקראת הכריסמס, 2018

הקהילה הנוצרית בארץ ישראל קטנה מאוד ומונה רק כ-2% מאוכלוסיית המדינה כשרובם בני המגזר הערבי,[3] אולם חשיבותה של הארץ כמרכז המסורת הנוצרית מביאה לכך שכמה מהטקסים הדתיים החשובים ביותר מתקיימים באתרים שונים בארץ הקשורים בנצרות. בארץ מיוצגות כמעט כל הכנסיות הנוצריות (גם כאלה שאין להן קהילות פעילות בארץ), וכולן מקיימות טקסים מיוחדים בחג המולד, בעיקר בערים: בית לחם, ירושלים ונצרת.

כנסיית המולד בבית לחם הוקמה במקום שבו, לפי המסורת הנוצרית, נולד ישו. זוהי כנסייה אורתודוקסית, ולפיכך טקסי חג המולד מתקיימים בה ב-7 בינואר. בכנסייה הקתולית הסמוכה לכנסיית המולד נערכת בחצות ליל 25 בדצמבר מיסה חגיגית, שמעוררת התעניינות רבה, ולפיכך מצולמת ומשודרת ברחבי העולם בשידור חי. הטקס מתנהל על ידי ראש הכנסייה הקתולית בירושלים, והוא נושא אופי בינלאומי, כיוון שהוא נערך בשפות שונות. עד שנת 1994 הייתה רשות השידור הישראלית אחראית על צילום הטקס ושידורו. מאז הועברה השליטה בעיר לרשות הפלסטינית שאחראית על השידור הטלוויזיה הפלסטינית הממלכתית. בין השנים 1994–2002 הקפיד ראש הרשות הפלסטינית דאז, יאסר ערפאת, להגיע לטקס (אף שהוא עצמו היה מוסלמי). עם התגברות האינתיפאדה השנייה סירבה ישראל להתיר לערפאת לעבור ממשכנו ברמאללה לבית לחם.

בנצרת נמצאת כנסיית הבשורה העומדת במקום שבו, על פי המסורת הנוצרית, קיבלה מרים הבתולה (מריה) את הבשורה כי היא הרה מרוח הקודש. זוהי כנסייה קתולית, ולפיכך גם בה מתקיימת מיסה חגיגית בחצות ליל ה-25 בדצמבר. הטקס בנצרת נערך בערבית ונושא אופי מקומי יותר.

בכנסיות בירושלים אפשר לראות מגוון של טקסים ומנהגים בליל החג, כל כנסייה על-פי המנהגים המיוחדים לה, ובתאריך הנהוג בה. ברובע הארמני של העיר העתיקה נחוג החג ב-19 בינואר על-פי מנהג הארמנים.

בחברה היהודית

עד תחילת שנות התשעים צוין חג המולד בישראל בעיקר בקרב הנוצרים מבין ערביי ישראל ותיירים צליינים שהגיעו לפקוד את האתרים הקדושים לנצרות. התגברות האמריקניזציה בחברה הישראלית, הביאה לחשיפה גוברת של הציבור היהודי בישראל לחג המולד, בסדרות טלוויזיה המקדישות פרקים לחג זה, ובסרטי קולנוע שהחג עומד במרכזם (למשל "אהבה זה כל הסיפור" ו"רווק פלוס ילד").

מאז שנות התשעים, עם התפתחותה של קהילה גדולה של העלייה מברית המועצות לשעבר, החלו מאפיינים של חג המולד להיות מורגשים מעט גם בשכונות היהודיות בישראל. למשל חנויות המציגות בחלון הראווה שלהן את סמלי החג או מוכרות אותם. בברית המועצות, שבה הייתה נהוגה אידאולוגיה אנטי-דתית בהתאם לעקרונות הקומוניזם, חג המולד עצמו לא נחגג, אולם במקומו נוסדו חגיגות הנובי גוד, כשמבחינת דוברי הרוסית ברחבי העולם אלו החגיגות לראש השנה האזרחית (1 בינואר). לפיכך, חלק מהעולים מברית המועצות לשעבר ממשיכים לקיים את מנהגי הנובי גוד שאמנם מזכירים את מנהגי חג המולד בתקופת הזמן הזו, אולם בידיעה שהחג שלהם למעשה אינו נוצרי או דתי.

היהדות החסידית בארץ ישראל ובעולם נוהגת שלא ללמוד כלל ביום זה הנקרא ניטל, משקיעת החמה ועד חצות הלילה.