ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית | עקרונות כלליים

עקרונות כלליים

בנוסף לאמור בהמשך, בכל מצב שנוצר בו בלבול ולא יודעים כיצד לתעתק נכון את השם בשפה הזרה, תמיד כדאי לשאול בויקיפדיה:ייעוץ לשוני ולציין בכותרת הפסקה את שם נשוא הערך בשפת המקור - כלומר באותיות בה הוא נכתב בשפתו שלו - ולידו את שם המדינה ממנה הגיע, זאת בכדי להקל ולמקד את דוברי השפה הרלוונטית.

  • מה מטרת התעתיק? מטרת התעתיק היא בראש ובראשונה להציג את שמו של האדם או המקום בפני הקוראים בצורה קרובה ככל האפשר לאופן המשמש את תושבי המקום או בני עמו של האדם המוזכר. חריגים מעטים יהיו שמות שהשתרשו בשפה העברית בצורה השונה מזו המקובלת. לדוגמה, נאמר ונכתוב "ספרד", "צרפת", "גרמניה" ו"הולנד" ולא "אספניה", "פראנס", "דויטשלנד" או "נדרלנד".
  • שיבוש שהשתרש: אף שראוי לתעתק שמות כצורתם המקובלת על דוברי השפה, לעיתים ישנם שמות שהשתרשו בצורה מסוימת בעברית, דבר המחייב להתעלם מהצורה "הנכונה" לטובת השיבוש המקובל. לדוגמה, האמריקנים יהגו את שם נשיאם לינקולן כ"לִינְקְן", הצרפתים יטענו כי שם מדינתם הוא "פראנס" ושם בירתם אינו פריז כי אם פָּרִי, הגרמנים ידבקו בטענה כי בוואריה היא באיירן וה"בווארי" הוא "ביירישה", האיטלקים יגחכו כאשר ישמעו "טיציאן" במקום "טיציאנו", "רפאל" במקום "רפאלו", הספרדים יחושו באי נעימות כאשר מלכם קרלוס הראשון, יכונה בעברית קרל החמישי (כנוהג הגרמנים, שגם עליהם מלך), ואילו ההולנדים יטענו כי הצייר הידוע בשם "ואן גוך" הוא "פאן חוך". ישנם שיבושים מקובלים אחרים בשמות בשפות "מתות" כמו הגיית "אוידיפוס" כ"אדיפוס" או הגיית "קאיסר" ו"אאוגוסטוס" כ"קיסר" ו"אוגוסטוס". בכל המקרים הללו, יש לדחות את התעתיק לטובת השם המקובל בעברית.
  • שמות משתנים: העברית משתנה במהירות ולעיתים קרובות נוכל למצוא כי התעתיקים לשמות לועזיים משתנים במהלך השנים. לדוגמה, הצייר ששמו מאוית בעברית פיטר בְּרוֹיְגֶל, פיטר בְּרוֹיְחֶל, פיטר בְּרוֹיְכֶל ופיטר בְּרֶחֶל. במקרה זה יש לבחור את האיות שישמש בערך הראשי, על פי האופן שבו היה השם נהגה על ידי האיש או בני ארצו, ולהפנות אליו מכל שאר האיותים.
  • נורמות משתנות: לעיתים משתנה התרגום המקובל לשמות, משתנים שמות מקומות או משתנה תקן ההגייה של שם. לדוגמה, במשך שנים רבות הייתה בירת סין קרויה בישראל "פקין" או "פקינג",[1] אך בשנים האחרונות נפסק השימוש בשם זה, שהוא הצורה שבה בני אירופה קראו לעיר (בעקבות הגיית שמה בניב סיני מסוים), ונוצרה נורמה שלפיה שם העיר הוא בייג'ינג, כפי שמבוטא שמה של העיר במנדרינית תקנית. מובן שוויקיפדיה תיצמד לנורמה החדשה, שמתיישבת עם העיקרון הראשי לתעתיק. במקרים אחרים, הגיית השם משתנה בגלל שינוי בנורמות התעתיק. לדוגמה, השם קיקרו עבר מספר גלגולים (ציצרו, ציצרון, קיקרון), וכמוהו גם אוגוסטוס (אבגוסטוס, אאוגוסטוס), כפי שאוטובוס נקרא בעבר בארץ אבטובוס (כברוסית) או אאוטובוס (כבגרמנית) עד להשתרשות השם הנוכחי. דוגמה "מודרנית" היא גרוזיה, שבשנים האחרונות החלה להיקרא גאורגיה, וכך גם שמה בוויקיפדיה.
  • שמות זרים שמקורם בעברית: לעיתים קרובות, שמות לועזיים ובמיוחד שמות פרטיים שאולים מעברית ועברו תעתיק לשפה הזרה תוך שיבוש אופן ההגייה במקור העברי, ועולה השאלה האם יש להשתמש בנוסח העברי המקורי או בשיבוש המקובל בשפה הזרה. לשאלה זו אין תשובה חד-משמעית. ברור כי אם ייכתב יוחנן לנון או שאול מקרטני הדבר יעורר גיחוך, אך לא בכל המקרים הדרך הנכונה כה חד-משמעית. לדוגמה, עד שנות החמישים דיברה העברית נכבדות במדען "יצחק ניוטון", שם הנשמע היום מוזר לאוזן שהורגלה באייזק ניוטון. כאשר נשוא ערך מסוים הוא יהודי, לעומת זאת, מקובל פעמים רבות להשתמש בנוסח העברי של שם, אם אכן מדובר בנוסח שם המזכיר עדיין את השם העברי, כמו במקרה חנה ארנדט, ישעיהו ברלין, עמנואל לוינס, לוי שטראוס, משה הס או ברוך שפינוזה. גם כאן, יש לנקוט זהירות ושיקול דעת, בהתאם למראה התעתיק. לדוגמה, נוח יהיה לקרוא "אהרן קופלנד" במקום "ארון קופלנד", אך לא "מיכאל דל" במקום "מייקל דל".
    • תמיד הדרך בה הוגה האדם את שמו היא הקובעת: בנוסף לאמור לעיל על שמות זרים שמקורם בעברית, במקרה בו מדובר באישיות (שחקן, פוליטיקאי, מדען, אומן וכו') מודרנית ועכשווית, ושם האדם הגיע מהלשון העברית (לרוב שם תנכ"י) אך הוא אינו ישראלי, אינו חי בישראל ואינו הוגה את שמו באופן בו הוגים את השם בעברית אלא כפי שהוגים אותו במדינת מוצאו או בארץ בה חי (גם אם הוא יהודי), השם יתועתק כפי שהוגה אותו האישיות, ולא כפי שהוגים אותו בשפה העברית.
  • כאשר מתרגמים קטע ובו ציטוט מהתנ״ך, יש לצטט מהמקור העברי, ולא לנסות לתרגם את התרגום הלועזי. כך גם עם טקסטים אחרים שמקורם בעברית ומובאים בתרגום ללשון זרה.
  • שמות ספורטאים זרים המשחקים בישראל: לרוב (למעט במקרים חריגים) יתועתק השם כפי שמופיע שמו על על חולצת המשחק שלו ו/או באתר הרשמי של התאחדות הספורט הרלוונטית.