הקרב על הכעבה | רקע

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – אל-אח'ואן, מרד האח'ואן

המורדים החמושים הובלו על ידי ג'היימן אל-עותייבי, בן למשפחה משפיעה ב נג'ד. סבו היה מנהיג בצבאו של אבן סעוד בעשורים הראשונים של המאה ה-20,[2] ובני משפחתו השתייכו לאל-אח'ואן (צבא וואהבי-שבטי) אשר מרד לבסוף באבן סעוד והובס על ידו. אל-עותייבי שגדל על עוינות רבה לממלכה, שירת מספר שנים במשמר הלאומי הסעודי בדומה לרבים מהאח'ואנים. לאחר שעזב את המשמר, אל-עותייבי הגיע לעיר אל-מדינה יחד עם גיסו לעתיד מוחמד עבדאללה אל-קאחטאני, והשניים הצטרפו לקבוצה הסלפית אל-ג'מאעה אל-סלפיה אל-מוחתסיבה בעיר בראשותו של השיח' עבד אל-עזיז אל-באז, יו"ר הוועדה למחקר אסלאמי והוצאת פתוות באותה עת. חלק מהקיצוניים ובהם אל-עותייבי שכינו את עצמם אל-אח'ואן, הטיפו לרדיקליות במסגדים שונים בסעודיה מבלי להיעצר, מאחר שהממשלה לא רצתה בתחילה לתעמת עם קיצונים דתיים. לאחר שהשיח' אל-באז עזב לריאד, עותייבי הפך למנהיג של הצעירים בקבוצה הסלפית אשר פיתחו לעצמם דוקטרינות סלפיות קיצוניות עם עוינות עמוקה להשפעה המערבית בסעודיה, ובהמשך גם לשייח'ים הבכירים והמלך. אל-עותייבי עבר לריאד לאחר זמן מה עם רבים מחסידיו, ושם החל לעורר עניין בקרב גורמי הביטחון הסעודים. ג'היימן יצא בפומבי נגד מורו לשעבר אל-באז, וקרא לחזור לדרכי האסלאם המקוריות ובין היתר לדחות את ההשפעה המערבית-אמריקאית, לאסור על שימוש בטלוויזיה, וגירוש הלא-מוסלמים. הוא הכריז כי שושלת סעוד איבדה את הלגיטימיות שלה משום שהיא מושחתת, ראוותנית והורסת את התרבות הסעודית.

ההתבטאויות הקיצוניות של אל-עותייבי וכמה מחברי האח'ואן הובילו את משטרת הביטחון של משרד הפנים לפשוט על המטה שלהם בסופו של דבר. ג'הימן נמלט למדבר, ו-30 מחסידיו נעצרו.[3] חברי העולמא הסעודית (כולל השייח' אל-באז), חקרו אותם במטרה לקבוע האם הם נוטים לכפירה, והורו לשחררם לאחר שקבעו שהם אינם מהווים איום, אלא קבוצה שמרנית הפועלת לחזק את הדת בדומה לחברי האח'ואן הקודמים.

כאשר ג'היימן אל-עותייבי שהה במדבר, הוא טען שהיה לו חזון מהשמיים שבמהלכו נאמר לו שגיסו אל-קאחטאני הוא המהדי שמגיע לעולם מספר שנים לפני יום הדין. הוא וגיסו החלו לסחוף אחריהם לקבוצת אל-אח'ואן מאות מאמינים, ביניהם רבים מתלמידי התאולוגיה באוניברסיטה האסלאמית בעיר אל-מדינה. הללו העצימו את העובדה ששמו של אל-קאחטאני ושמו של אביו זהים לשמו של הנביא מוחמד ולשם אביו, ופיתחו את האמירה "שמו ושם אביו כשם מוחמד ואביו, והוא בא למכה מצפון (בדומה למוחמד)", כדי להצדיק את אמונתם. מטרתם של השניים הייתה להקים תיאוקרטיה כהכנה לאחרית הימים המשמשת ובאה, והם נבדלו מהאח'ואן המקוריים וטהרנים ווהאבים קודמים בכך שהם דחו את המשטר המלוכני וגינו אף את העולמא הווהאבית. כדי למנוע התנכלות מצד השלטונות, ג'הימן שהה רוב הזמן באזורים הצחיחים בחג'אז[2] בקרבת מכה ואל-מדינה, שם התהווה במהירות כוח צבאי גדול של איסלאמיסטים קנאיים.

רובם של מורדי האח'ואן הגיעו מהשבטים הערבים-סונים המקומיים: שבט עותייבי, שבט מוטייר, שבט קאחטאן ועוד (שבטים אלו הרכיבו עשרות שנים קודם לכן את צבא האח'ואן המקורי של אבן סעוד), אך הצטרפו אליהם מספר לא מבוטל של סטודנטים מוסלמים זרים ממצרים, כווית, תימן, עיראק, סוריה, סודאן שהגיעו ללמוד באוניברסיטאות בסעודיה ואפילו סטודנטים מאמריקה וקנדה.[1] חברי האח'ואן היו חמושים היטב עקב תרומות של חברים ממשפחות עשירות. בנוסף, מספר חברי הקבוצה שירתו בעבר במשמר הלאומי הסעודי, ובאמצעות קשרים עם חבריהם שעדיין שירתו במשמר הלאומי ואהדו את האח'ואן, הם הבריחו אמצעי לחימה, תחמושת, מסכות גז וחוברות הדרכה למתחם של מסגד אל-חראם במכה במשך מספר שבועות לפני ההתקפה המתוכננת. אמצעי לחימה אוטומטיים הוברחו מציוד השריון של המשמר הלאומי, והציוד הוסתר במאות חדרי המחתרת הזעירים מתחת למסגד. תאריך ההתקפה על המסגד, 20 בנובמבר 1979, נבחר עקב היותו היום הראשון בחודש מוחרם של שנת 1400 על פי לוח השנה האסלאמי; ועל פי המסורת המוסלמית בסוף כל מאה שנה של הלוח האסלאמי מופיע "המוג'דיד" כדי להחיות את דת האסלאם, לנקות אותה מאלמנטים חיצוניים ולהחזיר אותה לטהרתה. התוכנית הייתה להשתלט על המסגד, ועל פי החדית' להמתין לצבא שיבוא מכיוון צפון ולהילחם בו עד שאללה יעזור להם.[2]