הצעת חוק יסוד: החקיקה | נושאי הצעות החוק

נושאי הצעות החוק

הנושאים שנידונו בוועדת חוקה חוק ומשפט פעמים רבות, והוגשו לא מעט פעמים בנוסח דומה אך לא נתקבלו לבסוף, הם:

  • סמכות הכנסת לחוקק חוקים - הבהרת סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים, בניגוד למצב כיום בו היא מוגדרת כבית הנבחרים אך לא מוגדרות סמכויותיה, וסמכות החקיקה שלה נובעת מתקנון הכנסת שהוא תקנון עם תוקף משפטי חלש שכמעט ולא מגובה באמצעות החוק ומחייב רק את חברי הכנסת אך לא רשויות אחרות הדנות בחקיקת הכנסת.
  • סמכות הכנסת לכונן חוקה - לאחר שהאסיפה המכוננת נהפכה לכנסת הראשונה ובתום מושבה, הועלו טענות שמשום שהכנסת הראשונה לא ניצלה את הסמכות שהקנתה לה מגילת העצמאות לכונן חוקה, אזי ניטלה ממנה סמכות זו, ועליה להקים ועדה מכוננת שתורכב מאישי ציבור מקרב העם. בהוספת פסקה זאת לחוק יסוד: החקיקה, תבהיר הכנסת שעדיין נתונה לה סמכות כינון חוקה שאותה ירשה מהאספה המכוננת, כאילו מושבה הוא מושבו.
  • עליונות חוקי יסוד על חקיקה רגילה ועליונותם על הוראות הממשלה - כיום ההסדר המקובל והמקובע בתקנון הכנסת, שאינו מסמך משפטי חזק דיו, מגדיר את יחסי הכוחות בין החלטות המדינה השונות. בפסקה זאת יינתן תוקף משפטי חזק ומחייב לסדרי השלטון התקינים, בו ברור ונהיר כי הוראה אל לה לסתור חקיקת הכנסת (זולת אם היא נתקבלה מתוקף תקנות לשעת חירום), וחקיקה רגילה אל לה לסתור חקיקת יסוד (זולת אם היא נחקקה תחת פסקת התגברות, ראה בהמשך).
  • סמכות ביטול חוקי הכנסת - סמכותו של בית המשפט לביקורת שיפוטית המאפשרת ביטול חוקים של הכנסת - כיום אין הסדר מפורש שמעניק לבית המשפט סמכות לבטל חוקים של הכנסת, אך זו נגזרה כפרשנות במסגרת המהפכה החוקתית. בית המשפט נזהר מאוד כשהחליט לבטל אך סעיפים בודדים בחקיקת הכנסת עקב קבלה בלתי תקינה שלהם שיורדת לשורש העניין, או סתירתם השרירותית לפסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו או בחוק יסוד: חופש העיסוק, אך לפי עקרונות אלה מוסמך כל בית משפט בישראל לבטל חקיקה של הכנסת. מוצע שסעיף זה יגביל את סמכות ביטול החוקים של הכנסת לבית המשפט העליון בלבד. מוצע גם לחייב מספר מינימלי כדוגמת 9 שופטים בדיון שבו נשקל ביטול חקיקה ראשית.
  • דרך קבלת חוקים - המצב כיום הוא שתקנון הכנסת מגדיר את הפרוצדורה לקבלת חוקים בכנסת. מוצע שפסקה זאת תסדיר את הליך קבלת החקיקה, תחייב רוב מסוים של חברים בבית על מנת להעביר חקיקה רגילה וכן תדרוש מספר מינימלי של תומכים בקבלה או שינוי של חוק יסוד (המספר המוצע בדרך כלל הוא 70) על מנת להעבירו. סעיף זה גם דורש שחוקי יסוד ישונו או יבוטלו רק בחוק יסוד אחר, ולשם כך מחייב את קבלתם של חוקי היסוד בארבע קריאות (בניגוד ל-3 קריאות כיום) כך שבקריאה ראשונה (טרומית) נדרש רוב של החברים הנוכחים במשכן הכנסת, ובקריאה השנייה והשלישית רוב מיוחס כלשהו. הקריאה הרביעית נועדה לעורר את מודעות הציבור בישראל להצעת חוק היסוד ולאפשר זמן לקיום שיח פוליטי בציבור על הצורך שבחוק היסוד, מוצע שבין הקריאה השלישית לרביעית תעבור תקופה של חצי שנה בה לא תעלה ההצעה לקריאה אחרונה.