הצעת חוק יסוד: החקיקה | טיעונים בעד ונגד חוק יסוד: החקיקה

טיעונים בעד ונגד חוק יסוד: החקיקה

טענות המצדדים בהצעת חוק היסוד

תומכי הצעת חוק יסוד: החקיקה מצביעים על מבנה משפטי רעוע שעליו נשענת הכנסת בבואה לחוקק חוקים ולהסדיר את יחסי השלטון בינה לבין הממשלה ובית המשפט העליון. המבנה הקיים כיום מאפשר לכנסת לחוקק חוקים מכורח היותה בית הנבחרים של העם (על פי חוק יסוד: הכנסת) ולא כיוון שהוסמכה לזאת. חקיקת חוק יסוד: החקיקה תקרב את ישראל למשפחת העמים הנאורים בה שוררת כבר חוקה המגדירה את יחסי רשויות השלטון במדינה ואת סמכותם (למשל, בחוקת ארצות הברית ניתנות בפירוש כל סמכויות החקיקה לקונגרס). חוק יסוד: החקיקה, שאמור להוות חלק מרכזי בפרק סדרי המשטר בחוקה העתידית לישראל חסר עד כה, ובמקומו מוגדרת סמכות הכנסת לחוקק מתוקף תקנון הכנסת שזה בלבדו אינו מסמך בעל ערך משפטי מחייב שכן הוא אינו מעוגן בחקיקה בעצמו. יתרה מזאת, תומכי הצעת החוק מודאגים מהמצב השורר היום שבו בתי המשפט בישראל, על כל דרגיהם, יכולים לפסול חוקים של הכנסת בפסיקה המתקבלת אף על ידי שופט אחד, ואף סמכות זו שנטלו בתי המשפט בישראל אינה מפורשת בחוק כלשהו. נוצר מצב מסוכן שבו חקיקת הכנסת יכולה להתבטל למפרע בידי בתי המשפט בישראל, ואם לא די בזאת, התקנות לשעת חירום מעניקות גם לממשלה סמכות לבטל חקיקה של הכנסת שלא קיבלה מידיה הגנה מפני תקנות אלו.

המצדדים מציעים כפשרה הוספת פסקת התגברות (או פסקת הסתייגות) לסעיפי חוק היסוד שיאפשרו לכנסת למשך תקופה מוגבלת (מוצע שבין 5 ל-10 שנים) לחוקק חוקים הסותרים את חוקי היסוד על אף עליונותם, אם צוין הדבר בפירוש. כמו כן תינתן האפשרות לכנסת לחוקק חוקים לתקופה מוגבלת (מוצע ש-4 שנים) שיבטלו פסיקות של בית המשפט העליון המבטלות חוק או הוראה הסותרים חוק יסוד. אין הסכמה האם על סעיף זה להיות תקף לתקופה מסוימת או להישאר על כנו. כמו כן אין הסכמה באשר למועד שבו הסעיף יאבד מתוקפו - האם לאחר תקופה מסוימת הוא יחדל מתוקפו זולת אם רוב מיוחס החליט להאריכו, או שמא הוא ימשיך להתקיים כל עוד רוב מיוחס לא החליט להסירו.

טענות המתנגדים להצעת חוק היסוד

בכנסת קמו קבוצות שונות המתנגדות לניסיונות החוזרים ונשנים להעלות את הצעת חוק היסוד לאישור בכנסת. בין המתנגדים נמצא מחנה החרדים המאמינים שקבלת חוק היסוד עלולה להוביל מתחת לפני השטח ליצירת של חוקה שתהיה מושתתת על חוקי היסוד[דרוש מקור].

מחנה מתנגדים אחר, אם כי לא מגובש, הם חברי כנסת מכל גוני הקשת הפוליטית החוששים מאיבוד כוחם הרב לטובת בית המשפט העליון והקשחת הדרכים להעלות ולהעביר הצעות חוק ברוב מקרי, ובפרט הצעות חוק פרטיות שלרוב סיכויי קבלתן הוא אפסי (כאשר הממשלה אינה תומכת בהן). אילו נתקבלה הצעת חוק יסוד: החקיקה בשנות ה-70, עת הוצעה לראשונה, ניתן להניח בסבירות גבוהה שחוקי יסוד חשובים נוספים כמו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק לא היו מגיעים כלל להצבעה בקריאה שנייה, שלישית ורביעית, והמהפכה החוקתית לא הייתה יוצאת לדרכה מעולם. כדברי יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ה-16, ח"כ מיכאל איתן בדיוני הוועדה במטאפורה על חששות חברי-הכנסת: "תנו להם לחברי הכנסת לא לזרוק את המפתחות במכה אחת לים. תנו להם להעיף את זה ככה, בגובה גבוה, אולי הם יספיקו לרוץ ולתפוס את זה בשנייה האחרונה, ולזרוק את זה עוד פעם. אבל אל תגידו להם, תשמעו, תזרקו את זה ישר לתוך המים ולא תוכלו יותר להוציא את זה לעולם, כי הם לא ירצו."

טיעון נוסף נגד החוק הוא שהגדרה ברורה וחוקית של סמכות הכנסת לחוקק חוקים והבהרת ההיררכיה בין חוקי היסוד לחוקים רגילים ולהוראות תקטין את השפעתן של תקנות לשעת חירום הנובעות ממצב החירום השורר בישראל. כמו כן אם יחקק חוק יסוד: החקיקה, יהפכו אוטומטית חוקי יסוד אחרים שאינם מוגנים מפני תקנות לשעת חירום, כגון חוק יסוד: מבקר המדינה וחוק יסוד: מקרקעי ישראל, לבני הגנה ובכך תוגבל משמעותית האפקטיביות שבידי התקנות לשעת חירום, שיאלצו להיות כפופים מעתה לשורה של חוקי יסוד, המונעים מן הממשלה להתקין תקנות שרירותיות הפוגעות בסדרי מנהל תקין ובזכויות האדם.

טיעון נוסף נגד חקיקת חוק יסוד: החקיקה היא הטענה שהוא מהווה חוקה בזעיר אנפין. החוק מסדיר את החלק הפרוצדורלי של קבלת חוקים על ידי הכנסת, את עצם סמכותה לקבל חוקים, את היררכיית החוקים ואת סמכות בית המשפט לפסול חוקים. נושאים אלה אמורים להיות מוסדרים בחוקה, ואם חוק היסוד המוצע היה מאוגד לחוקה, הוא בוודאי היה הפרק המעשי של החוקה שנותן לה תוקף ועליונות על פני חקיקה רגילה, צווים, פקודות ותקנות. לכן, בעצם קבלתו הוא מונע את הכנסת מלבטלו בדרך רגילה על ידי רוב רגיל ומשדרג באופן אוטומטי שורה של חוקי יסוד למעמד משפטי רם יותר מחקיקה רגילה, ובכך הופך את חוקי היסוד האלו לפרקים בני תוקף בחוקה שעדיין לא גובשה. לכן קבלת חוק יסוד: החקיקה תיצור למעשה מצב חדש בו יש למדינה חוקה אך היא אינה מאוגדת למסמך אחיד. בנוסף לכך, בניגוד לחוקה שמכוננת בדרך כלל על ידי גוף מכונן שנוצר אחרי הפיכה, מהפכה או החלטה להקמתו בידי ממשל מסוים, החוקה הזו תחוקק על ידי בית הנבחרים הרגיל של המדינה ולא תובא לאישור במשאל עם כנהוג בחוקות מקובלות אחרות בעולם.