הצעת חוק יסוד: החקיקה | נסיונות בעבר לחקיקת חוק היסוד

נסיונות בעבר לחקיקת חוק היסוד

פעמים אחדות הונחה על שולחן הכנסת הצעה לחוק יסוד: החקיקה. כולן לא צלחו את תהליך החקיקה:

  • בשנת 1975 הגיש לראשונה שר המשפטים חיים צדוק את הצעת חוק יסוד: החקיקה.[2] הצעתו לא זכתה לגיבוי הממשלה ועל כן נפלה.
  • שלוש שנים לאחר מכן הציע שר המשפטים שמואל תמיר הצעה דומה להצעת קודמו בתפקיד, אך לא התקיים דיון בהצעתו והיא נזנחה.
  • ב-1992 הניח דן מרידור את הצעתו על שולחן הכנסת אך לא דאג לדיון בה ועל כן נזנחה גם היא.
  • התקדמות מה נרשמה ב-1993 כששר המשפטים דוד ליבאי הגיש את הצעתו לשולחן הכנסת והיא אושרה בקריאה טרומית אך נפלה בקריאה שנייה ושלישית, כנראה עקב חוסר תמיכה של הממשלה.
  • בשנת 2000 הגיש יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ אמנון רובינשטיין הצעה דומה להצעת קודמיו, אך היא נפלה בקריאה ראשונה, עקב איום המפלגות החרדיות השותפות בקואליציה להפוך את הצעת החוק להצעת אי אמון בממשלה.
  • בשנת 2012 החל שר המשפטים, יעקב נאמן, לקדם הצעה חדשה לחוק יסוד: החקיקה, ובה קביעה שפסילת חוק משום שהוא סותר הוראה בחוק יסוד היא רק בסמכות בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים, אך הכנסת תוכל לחזור ולחוקק את החוק ברוב של 65 ח"כים.[3]
  • בשנת 2017 החלו שרת המשפטים, איילת שקד ושר החינוך, נפתלי בנט, לקדם יוזמה נוספת לחקיקתו של חוק יסוד: החקיקה,[4] ובו קביעה של התנאים המאפשרים לבג"ץ לפסול חוק, וכן פסקת התגברות, הקובעת שהכנסת תוכל לחוקק מחדש, ברוב של 61 חברי הכנסת, חוק שנפסל בבג"ץ.[5]