המהפכה החוקתית בברזיל | רקע היסטורי

רקע היסטורי

מסוף המאה ה-19 ועד לשנת 1930 הייתה מדינת סאו פאולו נתונה לתיעוש מואץ, ותעשיית הקפה אותה הובילה הייתה מוצר הייצוא העיקרי של ברזיל. המדינה שלטה למעשה בפוליטיקה הברזילאית, ונשיאי ברזיל וושינגטון לואיס וז'וליו פרסטס היו תושבי סאו פאולו. בסאו פאולו היה רוב מוחלט לתושבים ה"לבנים", ולצאצאי ה"בנדיראנטס" (Bandeirantes) החלוצים הלבנים שיישבו את ברזיל. המדינה, ועימה מדינת מינאס ז'ראיס, היו המדינות המובילות מבחינה תעשייתית ונתנו את הטון מבחינה פוליטית. פוליטיקה זו, שהייתה מבוססת על שחיתות ומרמה כונתה "פוליטיקה של קפה בחלב" (שכן סאו פאולו הייתה יצרנית מובילה של קפה, ומינאס ז'ראיס הייתה יצרנית מובילה של חלב), או פוליטיקה של "קולונלים" (Coroneis) כאשר אין הכוונה לדרגה הצבאית כי אם למעמד של בוסים מפלגתיים ששלטו בפוליטיקה הברזילאית.

בשנת 1930 עלה לשלטון בהפיכה צבאית הנשיא ז'טוליו ורגאס, כשמטרתו המוצהרת סיום העליונות של בני סאו פאולו בפוליטיקה הברזילאית. ורגאס השעה את החוקה של 1891, והחל לפעול ליצירת משטר ריכוזי, שהיה אמור להיות שונה מאוד מהקונפדרציה הרופפת והביזורית שהיטיבה עם יצרניות הקפה הגדולות ובראשן מדינת סאו פאולו.

השפל הגדול בשנת 1929 החמיר מאוד את המצב. מחירי הקפה ירדו מאוד, והאוליגרכיה של סאו פאולו הרגישה עצמה מאויימת הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית. המצב הוחמר כאשר מינה ורגאס למושל המדינה את הקולונל ז'ואו אלברטו דה ברוס, אשר נראה לאוליגרכים כ"איש חיצוני, ופלבאי".