המהפכה החוקתית | גודל המהפכה

גודל המהפכה

ברמה המהותית המהפכה החוקתית מתאפיינת במתן מעמד מיוחס לזכויות האדם. אין פירוש הדבר שקודם לכך לא נשמרו זכויות האדם בישראל. זכויות כגון חופש הביטוי וחופש העיסוק זכו להגנתו של בית המשפט העליון מראשית ימיה של מדינת ישראל. הגנה זו ניתנה מכוח עקרונות הצדק הכלליים ועל-פי עקרונותיה של מגילת העצמאות, אך ללא סמכות לבטל חוקים עקב כך. לפיכך, בעבר יכלה הכנסת לחוקק חוק שיפגע בזכויות האדם, מבלי שניתן יהיה להתגונן מפני חקיקה כזו. המעמד ה"על-חוקי" שניתן לחוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם הופכים את ההגנה עליהם לחזקה יותר.

חופש העיסוק, זכות הקניין חופש התנועה ועוד מספר זכויות, הן זכויות הקבועות במפורש בחוקי היסוד האמורים וזוכות להגנה מכוחם. קיימת מחלוקת באשר לזכויות יסוד מוכרות אחרות כגון הזכות לשוויון, חופש הדת, חופש הביטוי וכדומה, כאשר יש הגורסים כי יש לפרש את "כבוד האדם" במובנו הרחב הכולל גם זכויות אלו, ויש הגורסים כי יש להגביל את ההגנה השיפוטית רק לזכויות המפורטות במפורש בחוקי היסוד.

ברמה הטכנית המהפכה החוקתית מתאפיינת במתן יכולת לבית המשפט לפסול חקיקה של הכנסת, כאשר חקיקה זו עומדת - להבנתו של בית המשפט - בסתירה לחוק יסוד. היכולת לפסול חקיקת משנה הייתה נתונה לבתי המשפט מאז ומתמיד, בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי. כעת הורחבה יכולת זו גם לפסילתה של חקיקה ראשית.

פס"ד בנק המזרחי ניתן חמישה ימים לאחר רצח רה"מ יצחק רבין, שעה שהעיתונות והעם בישראל היו עסוקים בחשבון נפש לאומי, דבר שגרם בטווח הקצר לעניין תקשורתי וציבורי נמוך בפסק דין חשוב זה.[דרוש מקור]