הלכה | קובצי הלכה
English: Halakha

קובצי הלכה

רשימה זו מכילה רק את ספרי ההלכה המרכזיים ביותר. אלפי ספרי הלכה נוספים נכתבו במהלך הדורות. ספרי ההלכה המוזכרים, חוברו על מכלול הלכות, חלקם (כמו ההלכות רב אלפס והשולחן ערוך) רק על מצוות הנוהגות בזמן הזה (בחוץ לארץ, להוציא מצוות התלויות בארץ) וחלקם (כמו היד החזקה של הרמב"ם) על כל חלקי ההלכה או על מכלול נושאים.

ספרי הלכה מתקופת הגאונים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאונים

ספרי הלכה מובהקים רבים שמטרתם לפסוק הלכה, נכתבו החל מתקופת הגאונים, שפעלו על מנת ליצור הלכה אחידה לעם ישראל על פי השקפתם והשקפת התלמוד הבבלי. החשובים שבהם:

  • שאילתות דרב אחאי - שחובר על ידי רב אחא משבחא, חכם מישיבת פומבדיתא שבבבל, ומסודרות בו כל ההלכות הנוגעות לזמן הזה על פי סדר פרשיות השבוע.
  • הלכות פסוקות - הספר הראשון שניתן לראותו כ"ספר הלכות", הוא מיוחס לרב יהודאי גאון, ראש ישיבת סורא (757–761). הספר מסודר על פי נושאים העוקבים, על פי רוב, אחר סדר המסכתות של התלמוד הבבלי. ספר זה עוסק בהלכות שנוהגות לאחר החורבן בחוץ לארץ. לספר זה נתחברו קיצורים רבים.
  • הלכות גדולות - חובר בעקבות "הלכות פסוקות", בידי רבי שמעון קיירא. ספר זה מושפע מקודמו, אך הנושאים בספר מגובשים יותר ונרחבים יותר.

ספרי הלכה מתקופת הראשונים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראשונים
  • 1030-1060 - הלכות אלפסי חובר בידי רבי יצחק אלפסי (1013-1103) הספר עוסק בשלושת הסדרים הנהוגים בימינו: סדר מועד, סדר נשים וסדר נזיקין הוא בנוי בהתאם למתכונת הלכות גדולות, אך בניגוד אליו לא מתמצת את התלמוד הבבלי אלא מעתיק ממנו קטעים שלמים.
  • 1180 - משנה תורה, הנקרא גם הי"ד החזקה, שכתב הרמב"ם, קובץ הלכה בן 14 חלקים (14 = י"ד), שמקיף את כל התלמוד כולו. גם החלקים שלא נלמדו ולא היה עליהם תלמוד בבלי כמו סדר זרעים וסדר טהרות. בשונה מרוב הפוסקים, נטה הרמב"ם לפסוק לפי הירושלמי, לעיתים אפילו כאשר הייתה מחלוקת בין הבבלי לירושלמי. זאת אף על פי שמקובל כי צריך לפסוק כתלמוד הבבלי. על פי כוונתו המקורית של הרמב"ם, כפי שכתובה בהקדמתו, הוא ניסה באופן חדשני להציע את ספרו כתחליף ללימוד התלמוד, ועל כן קרא לו משנה תורה.
  • 1250 - פסקי הרא"ש, ספר ההלכה של רבינו אשר על סדר הש"ס. הספר כולל דיון בקטעי תלמוד והוצאת הפסק מהם והיא מצויה ברוב ספרי התלמוד המודפסים בימינו כנספח לספר. לחיבור זה נכתבו לאורך הדורות מספר פרושים והגהות (כדוגמת הגהות אשרי). רבי יוסף קארו עשה שימוש בפסקיו כבסיס לשולחן ערוך, יחד עם פסקי הרמב"ם והרי"ף.
  • 1340 - ארבעה טורים, נקרא גם "הטור", חיבורו של רבי יעקב בן הרא"ש (הנקרא גם "בעל הטורים"). ספר זה כולל ארבעה חלקים: אורח חיים (הלכות הנוגעות לכל יום ולמועדים), יורה דעה (הלכות הנוגעות לאיסור והיתר כגון בשר בחלב), אבן העזר (הלכות הנוגעות לנישואין וגירושין), חושן משפט (הלכות הנוגעות לדיני ממונות).

רבי יוסף קארו והרמ"א

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג

רבי יוסף קארו ורבי משה איסרליש מהווים את החוליה המחברת בין תקופת הראשונים לתקופת האחרונים. חיבוריהם העקריים הינם:

  • בית יוסף - חיבור שכתב רבי יוסף קארו שחי במאה ה-16 בצפת בתקופת הפריחה של הקבלה של האר"י ותלמידיו. חיבור המהווה הרחבה תוך דיון בראשונים בדברי הטור, בבית יוסף נפסקה לרוב ההלכה לפי שלושת עמודי ההלכה הגדולים, הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, כאשר הייתה מחלוקת נפסקה ההלכה לפי הרוב, לספר זה נוספה מהדורה שנייה ובירורים נוספים כהרחבה, שם החיבור הנוסף (הכלול בבית יוסף) הוא בדק הבית (כלומר אחר שבדק את הבית-בית יוסף-ראה צורך להוסיף עוד הערות מספר).
  • שולחן ערוך - אחר שנכתב הבית יוסף עדיין לא היה ניתן להכריע ממנו להלכה מחמת ריבוי הדעות שהובאו בו, לכך כתב רבי יוסף קארו סיכום להלכה מהבית יוסף, ספר זה נקרא "שולחן ערוך" אשר תחילתו יועד כקיצור המאפשר לחזור על כל ההלכות תוך חודש, במהרה הפך להיות השו"ע ספר ההלכה המרכזי והחשוב ביותר, שהתקבל על רוב קהילות ישראל. נקרא בשם הזה על פי מימרא של חז"ל (מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דנזיקין, פרשה א) שיש לערוך הדינים לפני התלמידים כשולחן ערוך.
  • דרכי משה - הרמ"א (רבי משה איסרליש) שחי במאה ה-16, השיג על הספר "בית יוסף" בשלושה דברים: אורכו, השמטת ההלכות שאינן מופיעות בתלמוד על ידו, וצורת פסיקת ההלכה שבו. לכן הרמ"א כתב את הדרכי משה, שהיה במקורו קיצור של הבית יוסף, יחד עם פסקי הלכות שמופיעים בראשונים, ובצורת פסיקת הלכה שהתבססה על דברי הפוסקים האשכנזיים. המדפיסים השמיטו מהמהדורות הרגילות של הטור את דברי הרמ"א שבהם הוא מקצר את הבית יוסף, וכך נוצרו שני ספרים: "דרכי משה" - הקיצור של המדפיסים. "דרכי משה הארוך" - הספר המקורי של הרמ"א.
  • המפה או הגהות הרמ"א - כמו שרבי יוסף קארו עשה קיצור על הב"י כן עשה הרמ"א קיצור על ה"דרכי משה" וצירפו לשולחן ערוך. שמו של החיבור המפה נובע מכך שהרמ"א פרס כביכול מפה על ה"שולחן" והתאים אותו להלכות אשכנז.

ספרי הלכה מהמאה ה-17 ואילך

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אחרונים

לאחר חיבור הבית יוסף והשולחן ערוך, חוברו בעיקר ספרים על סדר השולחן ערוך, חלקם כפרשנות לשולחן ערוך ("נושאי כלים") וחלקם ספרי חידוש ופסיקות חדשות.

  • חיי אדם - ספרו של הרב אברהם דנציגר מחותנו של הגר"א ספר הלכה מקוצר כדוגמת קיצור שולחן ערוך, שמבטא את המגמה של תמצות ההלכה, לצורך החדרתה לציבור הרחב, ספר זה כולל גם הסברים רעיוניים (שלא כמו הקיצור ש"ע) ונכתב על אורח חיים. ספר "חכמת אדם" מהווה מעין המשך של הספר על יורה דעה.
  • שולחן ערוך הרב, ספר שנערך על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי, בעקבות השולחן ערוך המקורי, בהוספת טעמים וביאורים. כמו כן נוספו דינים חדשים, שלא היו רלוונטיים בתקופת השולחן ערוך. הספר הוגדר "הלכות בטעמיהן".
  • קיצור שולחן ערוך - ספר שמלקט את ההלכות העיקריות בשולחן ערוך ומספרים אחרים. נכתב על ידי הרב שלמה גנצפריד. נועד לשמש ספר הלכות מעשי יותר. (השולחן ערוך מרבה לעסוק במקרים נדירים).
  • משנה ברורה - ספרו של ה"חפץ חיים" (רבי ישראל מאיר הכהן מראדין) על חלק "אורח-חיים" מהשולחן ערוך. מטרתו הייתה סיכום הדיונים בספרי האחרונים שנתחברו לאחר השולחן ערוך - בין אם בהבאת הסבריהם לשולחן ערוך ובין אם תוספת הלכות הקשורות לנושאים הנידונים בשולחן ערוך.
  • ערוך השולחן - נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, במטרה לבאר את דיני השולחן ערוך תוך הבאת הסוגיה בקצרה מהגמרא, הראשונים והאחרונים. כמו כן הספר מביא דינים רבים מהאחרונים שאינם מוזכרים בשולחן ערוך. הספר נכתב על כל חלקי השולחן ערוך ואף נוסף לו חלק, "ערוך השולחן העתיד", על תחומי ההלכה שאינם חלים בזמן הזה ואינם נדונים בשולחן ערוך.