הלוח העברי | הערות שוליים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 פרופסור מאיר בר-אילן: השתקפות המאבק בצדוקים דרך ההלכה, הרצאה בישיבת 'אורות שאול' בכפר בתיה (יוטיוב)
  2. ^ "אין כתיב כאן: "ויהי לילה ויהי יום",
    אלא: "וַיְהִי עֶרֶב" - שהעריב יום ראשון, ושקע האור.
    "וַיְהִי בֹקֶר" - בֹקרוֹ של הלילה, שעלה עמוד השחר!
    הרי הושלם יום א מן הו ימים שאמר הקב"ה בי דִּבְּרוֹת (כלומר: נשלם אחד מששת הימים שבהם נאמרו עשר מאמרות הבריאה: 'יְהִי...')
    ואחר כך התחיל יום שני. (רשב"ם על הפסוק וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר - יוֹם אֶחָד.)
  3. ^ 3.0 3.1 ויהי ערב ויהי בקר - הבריאה והמנין משה מ. בן-דב (אתר דעת). מאמרו שוכתב לעברית עדכנית בידי פרופסור כרמי הורביץ מה הקשר בין היסטוריה, יומיום ותורה? הרב פרופ' כרמי הורוביץ ממכון לנדר על ערב, בוקר ושבת (אתר 'הרשת שלי' - מיינט)
  4. ^ ויהי ערב ויהי בקר תחילת ספר הפליאה (נחשב בעיני חוקרים למקור הקדום ל'היכלא דרשב"י' בספר הזוהר)
  5. ^ אילון גלעד, מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2016
  6. ^ שכן באותה תקופה גברה ביתר שאת ההשפעה הבבלית על היהודים, והדבר בא לידי ביטוי הן באימוץ הכתב הארמי שהיה נחלתם של הבבליים באותה העת, והן באימוץ הלשון הארמית. גם במסורות חז"ל יוחסו שמות החדשים למקור בבלי והחלפתם יוחסה לתקופת גלות בבל ושיבת ציון: "אמר רבי חנינה: "שמות חדשים עלו בידם מבבל"" (תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב' (דפוס וילנא: ו, עמוד א')).
  7. ^ מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ט"ז
  8. ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק ז'
  9. ^ מגילת אסתר, פרק ג', פסוק ז'
  10. ^ מגילת אסתר, פרק ח', פסוק ט'
  11. ^ ספר נחמיה, פרק א', פסוק א'
  12. ^ ספר נחמיה, פרק ו', פסוק ט"ו
  13. ^ וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בספר מלכים א', פרק ח', פסוק ב'
  14. ^ וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים, ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח
  15. ^ בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו, ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ז
  16. ^ שבעת המינים והלוח החקלאי מגזר, מאמרו של חוקר המקרא אביתר כהן (ויקיטקסט, במקור: אתר הניווט בתנ"ך)
  17. ^ לפני גילוי שרידי תעשיית הפישתן הנרחבים בגליל ובגולן, היה נהוג לחשוב שמקור הפישתן בארץ היה יבוא ממצרים, ולכן היו חוקרים שהסבירו שהפישתה היא עשבי הבר לצורך שחת - מאכל בהמות
  18. ^ ראו מאמרו של אביתר כהן על שבעת המינים והלוח החקלאי של גזר
  19. ^ ספטא היא שבע, אוקטו שמונה, נובה - תשע, דצי - עשר, חודש יולי נקרא קינטילה בטרם יוליוס קיסר, קיטנה - חמש, ואוגוסט סיקסטילה - שש, בטרם הוסב לשם הקיסר הרומאי הראשון אוגוסטוס
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ב, עמוד ב', מסכת עבודה זרה, דף ט', עמוד ב'
  21. ^ ראה למשל עבודה זרה ט:
  22. ^ מלבד תענית יום ו' ערב שבת פרשת חקת, על שריפת התלמוד. ולא קבעו תענית זו בתאריך מסוים כי לפי המסורת חכמים עשו טקס "שאלת חלום" ועל פיה נקבע ש'יום הפרשה' הוא הגורם ל'גזירת התורה' (כלומר: הוא הקשור עם האסון של התורה) (מובא בפירוש המגן אברהם על הלכות תענית בשולחן ערוך (סוף סימן תק"פ).
  23. ^ נקרא כך על פי המסורת, מכיוון שתאריך י' בניסן בשנה של יציאת מצרים עצמה, היה ביום שבת, ובאותו יום לקחו שה לקרבן פסח לעיני המצרים. (מסורת חז"ל, לפי דברי הספר סדר עולם)
  24. ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב', משנה ח' - ט'
  25. ^ הרב ראובן מרגליות, יסוד המשנה ועריכתה, מוסד הרב קוק, הדפסה שישית תש"ן, עמוד ח', נטען שם שכך מנעו את הקרבת קרבן פסח מלחול בשבת
  26. ^ המאמר השלישי השער השביעי
  27. ^ אוצר הגאונים - מגילה, תענית ור"ה - לוין, בנימין מנשה, 1879-1944 (page 211 of 293), www.hebrewbooks.org
  28. ^ אוצר הגאונים - מגילה, תענית ור"ה - לוין, בנימין מנשה, 1879-1944 (page 197 of 293), www.hebrewbooks.org
  29. ^ רחמים שר שלום, "מחלוקת רס"ג ובן מאיר", סיני קיא (תשנ"ג), עותק ללא ההערות באתר 'דעת'.
  30. ^ מולד זקן י"ג בקהופר, ישורון ט, עמ' תקצז
  31. ^ תאורטית ייתכן מקרה של 4 ימים בשנים הגריגוריאניות 4188 ו-4207
  32. ^ כשמינית אחוז מכלל השנים
  33. ^ שינויי אורך השנה העברית בימים (חסרה, כסדרה, שלמה), ואורך השנה הלועזית בימים (רגילה, מעוברת), לא מאפשרים תמיד מפגש מדויק בין התאריכים (הן אורך העברית והן אורך הלועזית לא תלויים כלל במחזוריות בת 19 שנים).
  34. ^ מפני איסור 'משווה גומות' בשבת.
  35. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ', עמוד א'.
  36. ^ ספר העיבור.
  37. ^ 22:50:23.1 בשעון האזורי (UTC+2)
  38. ^ מיוחס בכתבי הראשונים ל"קדמונים", כנראה להלל נשיאה מתקן הלוח.
  39. ^ דחייה זו נדירה ביותר, מימי הלל נשיאה ועד היום הייתה 11 פעמים בלבד. הפעם האחרונה הייתה בשנת ה'תשס"ו והבאה תהיה בשנת ו'י"ג.
  40. ^ חיים זליג סלונימסקי יסודי העיבור מאמר ג' פרק מ"ו, חשבון תקופות ומולדות עמוד 16
  41. ^ בגמרא, בדבריו של אבא, אביו של ר' שמלאי, מופיעה האמירה הבאה הטוענת שהפער בין זמן המולד לבין זמן אפשרות הראייה הוא 6 שעות:

    מחשבין את תולדתו: נולד קודם חצות – בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה; לא נולד קודם חצות – בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה.

    מסכת ראש השנה דף כ', ע"ב

    למעשה 6 שעות הוא הזמן הקצר ביותר האפשרי, אך בדרך כלל הוא ארוך בהרבה.

  42. ^ אם המולד האסטרונומי הוא אחרי חצות היום (בשעת 18 שעות זמניות)
  43. ^ דיון זה הוא על פי ההסבר לדברי הגמרא של רש"י, רבים מציעים דרך אחרת ובראשם בעל המאור
  44. ^ צבי ויינברגר, מקורות בחז"ל לחשבונות קידוש החודש ועיבור השנים, דף 2(הקישור אינו פעיל, 5.9.2019)
  45. ^ 45.0 45.1 הלוח המיוחד של כת מדבר יהודה פרופסור דוד פלוסר, מחניים (כתב עת), כרך צ', תשכ"ד (1964, אתר דעת)
  46. ^ לוח היובלים ומקור שמירת יום ראשון ארל הילגרט, 1963, אסופת מאמרי אוניברסיטת אנדרוז במישיגן (אנגלית, אתר אוניברסיטת אנדרוז)
  47. ^ על לוח מגילות המשמרות. 4Q320-334. ראו: מהדורת שמריהו טלמון, יונתן בן דוב ואוה גלסמרS. Talmon, J. Ben-Dov and U. Glessmer (eds.), Qumran Cave 4.XLVI: Calendrical Texts (DJD, XXI), Oxford: Clarendon Press, 2001. על לוח מגילת המקדש ראו יגאל ידין, מגילת המקדש, ירושלים תשל"ז; על לוח שבתות קבוע זה ראו שמריהו טלמון, "לוח השנה של בני עדת היחד", קדמוניות ל, 2 114 (תשנ"ח) עמ' 105 - 114; על לוח זה ועל משמעויותיו ההיסטוריות והמיסטיות הקשורות במסורת המקדש והמרכבה מנקודת מבטם של בעלי המגילות ראו: רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: מאגנס תשס"ג, עמ' 41–58, 108 - 112. יונתן בן-דב, "השנה בת 364 יום בקומראן ובספרות החיצונית",מגילות קומראן מבואות ומחקרים, עורך מ' קיסטר, כרך ב, עמ' 435 - 476.
  48. ^ Michael Corinaldi, "The Relationship Between the Beta Israel Tradition and the Book of Jubilees" in Tudor Parfitt & Emanuela Trevisan Semi (Editors) Jews of Ethiopia: The Birth of an Elite, Routledge, 2005 ,ISBN 9780415318389, p. 200-201
  49. ^ אהרן זאב אשכולי, ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, מוסד הרב קוק וראובן מס, תשל"ג, עמ' 56
  50. ^ פנת הלשון, על המשמר, 17 בפברואר 1955
  51. ^ לעיתים במכוון על ידי המשטר הנאצי, או בצירוף מקרים גורלי, כמו שריפת גופות היטלר ואווה בראון בל"ג בעומר
  52. ^ סטיב אדלר בכנס 'עסקים עושים ציונות'
  53. ^ פסק היתר של הרב עובדיה יוסף להשתמש בתאריך הלועזי רק כשאין ברירה (אתר כיפה)
  54. ^ האם חובה לציין תאריך עברי במכתבים ממשלתיים?, מעריב, 24 ביולי 1958
  55. ^ 55.0 55.1 Wikisource-logo.svg חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח-1998, בספר החוקים הפתוח
  56. ^ חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 110), התשע"ד-2014, ס"ח 2462 מ-30 ביולי 2014
  57. ^ אושר סופית: יצוין התאריך העברי ברישיון הנהיגה, 21 ביולי 2014, אתר סרוגים
  58. ^ שיטת הבחירות בישראל, באתר הכנסת
  59. ^ חוק לימוד חובה התש"ט-1949, פרק חמישי, עמוד 10
  60. ^ ראו #שירותים ותוכנות להצגה של הלוח העברי והמרת תאריכים ב'קישורים חיצוניים'
  61. ^ דברי שאול יהלום (מפד"ל) ישיבה רפ"ז של הכנסת(הקישור אינו פעיל, 5.9.2019)
  62. ^ כיצד נמנו השנים במילוני בן־יהודה?


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.