היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | תרבויות אום אל-נאר, וואדי סוק

תרבויות אום אל-נאר, וואדי סוק

אום אל-נאר (הידוע גם בשם אום א-נאר) הייתה תרבות בתקופת הברונזה המסווגת על ידי ארכאולוגים סביב השנים 2600-2000 לפנה"ס באזור שבו נמצאות כיום איחוד האמירויות הערביות ועומאן. האטימולוגיה נובעת מאי בשם זהה אשר צמוד לאבו דאבי. אחד האלמנטים של תרבות אום אל-נאר הוא קברים עגולים המאופיינים בדרך כלל באבנים הממוקמות יחד בצורה מדויקת בקיר החיצוני, וכן בשרידי אדם רבים בפנים.

לאחר תרבות אום אל-נאר הגיע תורה של תרבות ואדי סוק, ששלטו באזור בסביבות השנים 2000 עד 1300 לפנה"ס. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כמה וכמה ערי מסחר מרכזיות אשר היו פזורות באזורים שונים בשטחן של איחוד האמירויות הערביות ועומאן של ימינו. גידולי הגמלים ובעלי החיים האחרים התבצעה בתקופת ואדי סוק, שהביאה להגדלת היישוב גם הרחק מקו החוף, ולטיפוח גידולים מגוונים, כולל תמר. בהדרגה, מטלורגיה מתוחכמת יותר ויותר, וגילוף באבן ובחרס הובילו לנשק מתוחכם יותר ולכלים מגוונים יותר, גם כאשר הראיות לקשרי מסחר חזקים עם עמק האינדוס ומסופוטמיה הלכו והתדרדרו.

מסביבות שנת 1200 לפני הספירה ועד תחילת האסלאם במזרח ערב, דרך שלושת עידנים ברזליים (תקופת הברזל 1, 1200-1000 לפנה"ס ; תקופת הברזל 2, 1000-600 לפנה"ס ; ותקופת הברזל 3, 600-300 לפנה"ס) ובתקופה שבאה לאחר מכן (שמכונה תקופת המליאייה, 300 לפנה"ס ואילך), השטח נכבש על ידי הממלכה האחמנית ותרבויות נוספות, מה שהוביל להימצאותם של יישובים מבוצרים ולשגשוג חקלאי של היישובים, הרבה הודות לפיתוחה של מערכת השקיה בשם פוגארה.