הומוסקסואליות | הומוארוטיקה ויחסי-מין הומוסקסואליים לאורך ההיסטוריה
English: Homosexuality

הומוארוטיקה ויחסי-מין הומוסקסואליים לאורך ההיסטוריה

הומוסקסואליות ביוון וברומי בעת העתיקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הומוסקסואליות ביוון העתיקה
"מותו של יקינתון", מאת ז'אן ברוק, 1801; המיתולוגיה היוונית: אפולו תומך במאהבו יקינתון הגוסס מפצעיו
שריפה על המוקד של שני גברים שהורשעו בקיום יחסי מין, מחוץ לחומות ציריך שבשווייץ (1482).
שלט באושוויץ המפרט את סימני ההיכר של קבוצות אסירים שונות, בהן יהודים, פושעים, צוענים, הומוסקסואלים

במערב, מעליית הנצרות ועד למחצית השנייה של המאה ה-20, נחשבה פעילות הומוסקסואלית לסטייה, אך המצב היה שונה בעת העתיקה. לפי עדויות ההיסטוריונים הרומאים פעילות הומוסקסואלית הייתה נפוצה בקרב הלוחמים הקלטים. גם היוונים בירכו על התופעה וחשבו שגברים שמשרתים לצד מאהביהם צפויים להילחם בצורה טובה; כך התבנים הקימו את הגדוד הקדוש של תבאי שהיה יחידת עילית של צבאם וכל חבריה הורכבו מזוגות של מאהבים. גם בצבא הספרטני הדבר היה מקובל.

סוג נוסף של יחסי מין בין גברים ביוון הקלאסית היה פדרסטיה: יחסי מין בין גבר לנער, בלי הקשר צבאי. כמעט כל הפילוסופים היוונים קיימו יחסי מין עם גברים אחרים, בדרך כלל עם שוליותיהם הצעירים. אפלטון, כפי שמשתקף בדיאלוג המשתה, סבר שמשכב אישה מביא לפורקן גופני בעוד שמשכב זכר מביא גם לפורקן הנפש. משכב זכר הייתה נורמה מקובלת בקרב בני אצולה רבים, ביוון העתיקה, סין, בביזנטיון ובפרס של ימי הביניים.

הרומאים הסתייגו בהתחלה מהתופעה והתנגדו לה בתוקף. אחרי כיבושה של יוון במאה ה-2 לפנה"ס התרבות היוונית החלה לחדור לאימפריה הרומית ועם הזמן רוב הרומאים, במיוחד אנשי מעמד הביניים, קיבלו את הפעילות ההומוסקסואלית ולא ראו בה סטייה. לעומתם האריסטוקרטיה הרומית ראתה בפעילות הומוסקסואלית תופעה מגונה. המשורר הרומי גאיוס ואלריוס קאטולוס (84 - 54 לפסה"נ) מציין בשיריו את ההומוסקסואליות לגנאי, מתקיף את מתנגדיו על "נשיותם" ומהלל את מוסד הנישואין, אך לצד שירי האהבה המפורסמים שלו ל"לֶסְבּיה" (היא קלודיה מֶטֶלוּס) הוא כתב גם שירי חשק לנערים ושירי אהבה נכזבת לגבר בשם יובנטיוס. על כל פנים, גם ביוון וגם ברומא היה קוד התנהגות מורכב שראה התנהגויות הומוסקסואליות מסוימות כנורמטיביות, ואחרות כפסולות; בין השאר התנהגות הומוסקסואלית שנתפסה כנשית (מין אנאלי פאסיבי, התנהגות "רכרוכית" או "זנותית") נחשבה לגיטימית רק עבור עבדים ונערים, אך בקרב אזרחים מבוגרים הייתה עלולה להוביל לעונש.

הרומאים השתמשו במונח אירומטור ככינוי גנאי לאותם גברים שמבחירתם, כל תפקידם בזוגיות ההומוסקסואלית היה לענג גברים אחרים מבלי שידאגו שיענגו גם אותם, בעיקר לאלו שסיפקו שרותי מין אוראלי. בכך ראו כניעה וביטול עצמי מוסרי.

הומוסקסואליות בקרב קבוצות לוחמים בעת העתיקה

סוג דומה של יחסי מין הקשור לגבריות וללוחמה התקיים בתרבויות נוספות. למשל, אצל בני ה אזנדה, בדרום סודאן, הכוח הצבאי הקבוע של רווקים צעירים, "נשאו" נערים צעירים שסיפקו את צורכיהם המיניים עד אשר התעשרו מספיק כך שיכלו לשאת אישה. אותם נערים הפכו ברבות השנים ללוחמים, ו"נשאו" נערים משל עצמם. תופעה דומה התרחשה גם בגינאה החדשה אצל בני ה סמביה. במשך שבע שנים הנערים הצעירים הופרדו ממשפחתם וקיימו יחסי מין אוראליים עם בוגרים מהם. לדעת בני סמביה, על מנת להפוך ללוחמים קשוחים יש לבלוע זרע שפלטו לוחמים מבוגרים יותר - רצוי כמה שיותר לוחמים, ופעמים רבות ככל האפשר.

בתרבויות מסוימות, דוגמת זו שבניקרגואה, נעשתה הבחנה בין המחדיר לנחדר בשעת הפעילות המינית. בעוד החודר, שקיים יחסי מין גם עם נשים ואף נישא להן, נחשב לגבר נורמטיבי, ואף לגברי מאוד, הרי שהנחדר הועמד בקטגוריה מינית נפרדת. אך גם בחברות אלו הנחדר לא היה מורחק ומוקע מהחברה אלא היה חלק אינטגרלי ממנה. בתרבויות מסוימות, כגון בסיביר יוחסו לחלקם סגולות מיוחדות, כמו יכולת שמאניסטית. למעשה, ההומוסקסואליות כקהילה נפרדת ממוסדת ומוקעת התקיימה רק בחברה המערבית. המקרה הדומה ביותר לזה הוא קאסטת ההיג'רה שבהודו. אך גם שם, גבר המקיים יחסי מין עם היג'רה אינו נחשב להומוסקסואל, בעוד שבחברה המערבית הוא עשוי להיחשב ככזה.

הומוסקסואליות באירופה מימי הביניים ועד העת החדשה

רדיפת הומוסקסואלים באירופה הנוצרית

לאורך ההיסטוריה, בכל רחבי העולם הנוצרי והמוסלמי[3] נחשבה הפעילות ההומוסקסואליות לפשע חמור הנוגע לפגיעה במוסר, ואנשים שקיימו פעילות כזו נרדפו. אחת הסיבות לכך היא הסתעפות התרבות היהודית, האוסרת על משכב זכר, לנצרות ולאסלאם.

בשלהי המאה ה-4, לאחר שהתקבלה הנצרות כדתה הרשמית של האימפריה הרומית, הסובלנות המינית פסקה לחלוטין כי הנצרות בדומה ליהדות רואה ביחסי מין אלו חטא. בימי הביניים היו הומוסקסואלים נתונים לרדיפות ואף היו עלולים להישרף על המוקד בעוון קיום פעילות הומוסקסואלית. בעת החדשה, כבר לא שרפו הומוסקסואלים על המוקד, אך היחס אליהם היה קשה, והם נכלאו לעיתים קרובות. יחסי מין הומוסקסואליים הוצאו מחוץ לחוק בחלק ניכר ממדינות אירופה. עם התפתחות ענפי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 התפתחה גישה חדשה להומוסקסואליות. במקום לראות בהומוסקסואלים פושעים, החלו לראות בהם לוקים במחלת נפש ונעשו ניסיונות לפתח טיפולים כדי לרפאם. שתי הגישות, זו הרואה בהומוסקסאליות פשע וזו הרואה בהומוסקסואליות מחלה התקיימו זו בצד זו עד שנות ה-70 של המאה ה-20.

היחס להומוסקסואליות מראשית העת החדשה

רדיפת הומוסקסואלים הגיעה לשיא בגרמניה הנאצית, שבה, בהתאם לסעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, נשלחו גברים הומוסקסואלים למחנות ריכוז, וזכו ליחס בלתי-אנושי. בחלק ממחנות הריכוז סומנו הומוסקסואלים באמצעות טלאי ורוד בצורת משולש הפוך שנתפר על בגדיהם. הנשים הלסביות בגרמניה הנאצית סבלו אף הן התנכלויות, אך לא נרדפו באופן שיטתי כגברים. אנדרטה באמסטרדם, הנקראת "הומומונומנט", מציינת את זכרם של כל ההומוסקסואלים שנרדפו לאורך הדורות בשל נטייתם.

היחס להומוסקסואלים התחיל להשתנות רק במחצית השנייה של המאה ה-20. הלגיטימציה שניתנה להומוסקסואליות במערב היא מהשינויים התרבותיים הניכרים שחלו בתקופה זו. בין יתר הסממנים לכך ניתן למנות את הביטויים "פאג האג" המתאר אישה המעדיפה להמצא בחברת הומואים, ו"גיי פרנדלי" המתאר אנשים, מוסדות ועסקים המגדירים עצמם כידידותיים כלפי אוכלוסיית הלהט"ב. עם זאת, עדיין ברוב ארצות העולם השלישי, נותר היחס להומוסקסואליות שלילי.

נטייה מינית כקטגוריה מודרנית

עצם החלוקה של אנשים על סמך רצונותיהם, ומינו של האדם בו הם חושקים, היא פרקטיקה מודרנית. ישנם פילוסופים פוליטיים וחברתיים הטוענים כנגד כל ניסיון להגדיר אדם כמשתייך לקבוצה או מעמד מסוים על-פי סוג יחסי המין שהוא מקיים. המפורסם ביניהם גור וידאל קובע כי ניתן לדבר על יחסי מין הומוסקסואלים אך לא על אנשים הומוסקסואלים.

השימוש במונח הומוסקסואליות בהתייחס לחברות קדם-מודרניות הוא בעייתי, מכיוון שפעמים רבות תפיסת המיניות בחברות אלו היא שונה. בחברות מסורתיות מסוימות יחסי מין בין בני אותו המין מקובלים, אך הם כפופים לכללים חברתיים השונים מהמקובל בחברה המודרנית ואינם מהווים תחליף לקשר ממוסד בין גבר ואישה.