הבחירות לכנסת | מועד הבחירות

מועד הבחירות

לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק יסוד: הכנסת, הבחירות לכנסת אמורות להיערך ביום שלישי בשבוע השלישי בחודש חשוון (או יום שלישי בשבוע הראשון בחודש חשוון אחרי שנה מעוברת) שחל בחלוף 4 שנים מהבחירות הקודמות. עם זאת, הכנסת רשאית להחליט ברוב של 61 חברי כנסת על פיזורה המוקדם. במקרה שהבחירות מתנהלות במועדן עשויה הכנסת הבאה לכהן יותר מארבע שנים (אך לא יותר מחמש שנים), עד חודש חשוון שבא אחרי תום ארבע שנים (סעיף 36 לחוק הנ"ל). עם הנהגת שיטת הבחירה הישירה לראש הממשלה נקבע כי ראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, רשאי לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות. לאחר ביטול השיטה הזאת נותר האמצעי הזה בידי ראש הממשלה, אך נקבע שהכנסת תוכל לחסום יוזמה כזאת: מרגע פרסום הצו לפיזור הכנסת מונים 21 ימים שבהם יכולות סיעות הכנסת לנהל משא ומתן ולהציג מועמד חלופי להרכבת הממשלה, שהוא חבר כנסת ואינו ראש הממשלה המכהן. בחלוף 21 יום, אם לא הוצע מועמד חלופי, מתפזרת הכנסת ונערכות בחירות ביום שלישי האחרון לפני היום ה-90 מפיזור הכנסת. בסך הכול, משעה שפורסם הצו ברשומות ועד הבחירות עוברים כ-110 ימים. אפשרות נוספת לפיזור הכנסת היא מקרה שבו לא הצליחו להרכיב ממשלה, וגם במקרה זה רשאים 61 חברי כנסת להציע מועמד לראשות הממשלה תוך 21 יום, ואם לא עשו זאת, מתקיימות בחירות תוך 90 יום.

עד היום הוקדמו רוב מערכות הבחירות לכנסת, חלקן הוקדמו אך מעט מטעמים טכניים של שינוי מועד, ורק מיעוטן התקיימו במועדן הנקוב בחוק. הכנסת השנייה, השלישית, החמישית, הששית, השביעית והאחת עשרה הן היחידות שהשלימו את מלוא תקופת כהונתן. הבחירות לכנסת השנייה, החמישית, התשיעית, העשירית, האחת עשרה, השלוש עשרה, הארבע עשרה, החמש עשרה, התשע עשרה, העשרים, העשרים ואחת והעשרים ושתיים הוקדמו ביוזמת הכנסת. הבחירות לכנסת השש עשרה הוקדמו ביוזמת ראש הממשלה שרון. הבחירות לכנסת השבע עשרה הוקדמו על-פי המלצת ראש הממשלה לנשיא המדינה. נשיא המדינה פרסם צו לפיזור הכנסת רק לאחר התייעצות עם נציגים של סיעות הכנסת בנוגע לתאריך הרצוי לעריכת הבחירות. תחילה ביקר היועץ המשפטי לממשלה את המהלך של נשיא המדינה, וקבע כי היה צריך לפרסם את הצו מיד כשנוכח שהמלצתו של ראש הממשלה נעשתה בתום לב, אולם בסופו של דבר אושר המהלך מבחינה משפטית, כך שמועד הבחירות נקבע למעשה בהסכמה בין הנשיא לנציגי רוב הסיעות.

הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוקדמו עקב הודעת הנשיא לפיה ציפי לבני, המועמדת להרכבת הממשלה, לא הצליחה להרכיב ממשלה חלופית לממשלה בראשות אהוד אולמרט, שהתפטר.

אם נוצר מצב חירום שאינו מאפשר קיום בחירות, רשאית הכנסת, ברוב של 80 מחבריה, לדחות את מועד הבחירות. עד היום הדבר קרה רק פעם אחת, בחודש חשוון של שנת ה'תשל"ד (אוקטובר 1973) עקב מלחמת יום הכיפורים. הבחירות אז נדחו בחודשיים.

בעת שחלה אריאל שרון במהלך הבחירות לכנסת ה-17 עלתה הצעה להפעיל את הכלל הזה ולדחות את מועד הבחירות, אולם ההצעה נפסלה עוד בטרם הובאה לדיון בכנסת משני טעמים - הטעם העיקרי: מחלתו של אחד המועמדים אינה מהווה מכשול לעריכת הבחירות במועדן, להבדיל למשל ממצב שבו חלק ניכר מהמצביעים אינו יכול להגיע אל הקלפיות. טעם נוסף שהעלה היועץ המשפטי לממשלה: הכנסת כבר התפזרה על-פי צו של נשיא המדינה, ולכן לא ברור אם יש לה סמכות חוקית לקבל החלטות משמעותיות כגון דחיית מועד הבחירות.

הבחירות לכנסת התשע עשרה, שהיו אמורות להיערך ב-22 באוקטובר 2013, הוקדמו ל-22 בינואר 2013, בהתאם לחוק התפזרות הכנסת ה-18, התשע"ג-2012. חוק זה התקבל, לפי הצעת הממשלה, לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצא שאין ביכולתו להעביר בכנסת את תקציב המדינה לשנת 2013.

הבחירות לכנסת העשרים נערכו ב-17 במרץ 2015 לאחר שהכנסת החליטה על התפזרותה.

בשנת 2019 בישראל נערכות לראשונה שתי מערכות בחירות: הבחירות לכנסת העשרים ואחת נערכו ב-9 באפריל 2019 לאחר שהכנסת החליטה על התפזרותה; ב-30 במאי 2019, כחודש לאחר השבעתה, פיזרה הכנסת את עצמה לאחר שבנימין נתניהו כשל בהרכבת הממשלה והבחירות לכנסת העשרים ושתיים נקבעו ל-17 בספטמבר 2019.