דתיים | מיהו דתי בישראל

מיהו דתי בישראל

אחדים מחוקי מדינת ישראל מכירים בדרישות אורח החיים הדתי, ובהתאם לכך קובעים קריטריונים להבחנה בין דתיים לשאינם כאלה.

  • נערה יהודייה המבקשת פטור משירות בצה"ל בנימוק שהכרתה הדתית מונעת ממנה מלשרת, חייבת להצהיר על קיום שני תנאים נוספים כדי שתהיה ראויה לפטור זה: "היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו", ו"היא אינה נוסעת בשבת".[4]
  • סעיפים 9ג עד 9ו לחוק שעות עבודה ומנוחה מאפשרים לעובד שמקום עבודתו אינו קשור בביטחון הציבור, בריאותו, אספקת שירותים חיוניים או אירוח בבתי מלון, להודיע "שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים". המעסיק אינו רשאי להפלותו בקבלה לעבודה על רקע זה, אך כן "לשנות באופן סביר את תנאי עבודתו וסדרי עבודתו", וכן לדרוש מהעובד תצהיר "ובו הפרטים המבססים את הודעתו ובכללם פרטים המעידים על הכרתו הדתית ועל קיום מצוות דתו, ואם הוא יהודי - שהוא גם שומר על כשרות בביתו ומחוצה לו ואינו נוסע בשבת".

קריטריונים אלה לתיחום קו הגבול בין חילונים לדתיים מקובלים גם בציבור הרחב, אך שם נוספים אליהם עוד קריטריונים, כשבין שני המחנות מפרידה אוכלוסייה רחבה של מסורתיים - אלה שאינם מקפידים על הקריטריונים המובהקים לזיהוי אדם דתי, ועם זאת מקיימים חלק מהמצוות.

הקריטריונים של חוק שירות ביטחון הם הגדרה חיצונית לדתיות יהודית. הגדרה עצמית של הדתיות עשויה להביא לתוצאות אחרות. לדוגמה, יכול להיות שיהודי רפורמי לא יקיים אף אחד משני הקריטריונים המופיעים בחוק זה, ואף על פי כן יראה עצמו כדתי.

בנוסף לכל אלה מקובל לראות בכיסוי הראש - כהצהרה על דתיות. כך למשל אצל גברים, ניתן לומר כי מי שחובש כיפה כל ימות השנה (ולא רק באירועים מסוימים) משתייך לזרם דתי כלשהו, ומקיים מצוות עיקריות (כמו שמירת שבת, כשרות, הנחת תפילין ותפילות יומיות). אצל נשים נשואות, כיסוי הראש (כובע, צעיף או פאה) הם בדרך כלל חלק מזהותן הדתית, אם כי ישנן נשים דתיות אשר אינן מקפידות על כיסוי ראש.