דרוזים בישראל | הדרוזים בצה"ל

הדרוזים בצה"ל

מפקד דרוזי בגדוד חרב

גם לפני החלת חוק שירות חובה בצה"ל על הדרוזים, שירתו דרוזים בצה"ל על בסיס התנדבותי, במסגרת גדוד שכלל דרוזים, בדואים וצ'רקסים. את הבסיס לגדוד היוו לוחמים מגדוד דרוזי שגויסו בסוריה ובלבנון על ידי מפקד "צבא ההצלה" קאוקג'י במלחמת העצמאות וכן הדרוזים מדליית אל-כרמל, עוספייא ויישובי הגליל. הגדוד תקף יישובים יהודיים בקרב רמת יוחנן בין 12 ל-16 באפריל 1948, אך לאחר מכן, בעקבות מגעים בין מפקד הגדוד למשה דיין, בתיווכם של נכבדים דרוזים מהגליל ומהכרמל, נענו הדרוזים להצעה להצטרף לשורות צה"ל.

הגדוד הדרוזי עסק בעיקר בעבודות שמירה על יישובים ערביים, גם בתוך אזור הממשל הצבאי. בנוסף הוקמה פלוגת רוכבים שיצאה למרדפים אחרי מסתננים ו"פדאיון". ב-1954 הציעו ראשי העדה הדרוזית להחיל את חוק שירות הביטחון גם על צעירי העדה הדרוזית. ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, נענה לבקשה. בשנת 1956 התקבל חוק שירות חובה של דרוזים בצה"ל. כמו כן הוחלט להקים את היחידה הדרוזית כיחידה לכל דבר. הקצין הדרוזי הראשון הוא סנ"צ סלמן חמד שסיים קורס קצינים, כדרוזי ראשון בשנת 1955, ובראשית שנות ה-60 היו בצה"ל כבר מספר קצינים, אולם כולם שירתו עדיין ביחידה הדרוזית, שעסקה במשימות שמירה ואבטחה. הקצינים הדרוזים הצעירים, אשר היו בעלי מוטיבציה רבה להתקדם ולהשתלב החלו להפעיל לחץ לפתוח בפניהם תפקידים במסגרות וביחידות נוספות. באותה תקופה, תחילת שנות ה-60, החלו להתבלט קצינים שהתקדמו בצה"ל דרך מצוינות אישית וביניהם אל"ם סעיד עבד-אל-חק, אל"ם גדעון עבאס, תא"ל האיל סלאח, אל"ם חמזי עריידה "אבי הגששים" בצה"ל ורבים אחרים. ב-1967 קבלה היחידה הדרוזית תפקיד נוסף : הוקמו "המשמרות" יחידות סיור בגודל של מחלקות שנועדו לסייר בסיני, וישבו בין באר שבע ושארם א-שייח' "המשמרות" יצאו לשטח לשלושה ימים כל פעם, עם גמלים, ג'יפים ומסוקים לחפש מחבלים וסמים מוברחים. תקופה זו הייתה גם תקופת "המרדפים": היחידה הדרוזית עזרה במרדפים אחרי מחבלים שהסתננו דרך הגבול.

למרות התפקידים החדשים שנוספו ליחידה הדרוזית, התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים היוותה עת-משבר עבור הדרוזים בצה"ל: ראשית, חלק מן הקצינים הדרוזים, שגאוותם הייתה על היותם לוחמים מעולים ואזרחים נאמנים, נפגעו מכך שלא שותפו בלחימה אלא הועסקו בשמירות באזור הבקעה במהלך המלחמה. שנית, שאיפתם של הדרוזים להשתלב גם במסגרות אחרות ובתפקידים אחרים בצה"ל לא זכתה, על פי תחושתם, למענה מספיק. בשנת 1968 החלה להתגבש בצה"ל חשיבה חדשה הנוגעת לשירות הדרוזים בצה"ל, חשיבה שעיקרה פתיחת אפשרויות תפקידים נוספים. בשנה זו הציע מוחמד מולא, קצין דרוזי מירכא, להקים סיירת דרוזית והרעיון התקבל. הוקמה יחידה התנדבותית מובחרת, אשר עד היום עוברת הכשרות מקצועיות מגוונות ומבצעת פעולות כמו כל סיירת אחרת. במלחמת יום הכיפורים השתתף גדוד דרוזי סדיר שישב בצפון בקרבות רמת הגולן. הגדוד השתתף גם במבצע ליטאני כגדוד קרבי לכל דבר והשתלב בפעילות השוטפת של צה"ל בצפון: סיורים, חדירות, היתקלויות ויצא לו שם של גדוד מפואר ובעל הישגים. בסוף שנות השמונים שונה שם הגדוד ל"גדוד חרב" על מנת להעלות את גאוות היחידה, ולתרום להעלאת המוטיבציה בקרב הדרוזים להתגייס. ב-1979 הוקם הכוח הדרוזי כחטיבה וכן מונה מח"ט ממוצא דרוזי ראשון בצה"ל – אל"ם האיל סלאח.

ב-1982, לאחר פנייה של קצינים דרוזיים, הוחלט לפתוח בפני הדרוזים את האפשרות לשרת גם ביחידות אחרות בצה"ל. כיום הדרוזים נמצאים ברוב חיילות צה"ל, ביניהם חיל הרגלים, חיל השריון, חיל ההנדסה הקרבית, חיל הים ובסיירות מובחרות. המעוניינים לשרת כקצינים מקצועיים יכולים לבחור במסלול העתודה האקדמאית. ב-2015 נסגר גדוד חרב וחייליו פוזרו ביחידות ובמערכי צה"ל השונים.

בשנת 1986 הועלה לראשונה קצין ממוצא דרוזי לדרגת תת-אלוף - תא"ל האיל סלאח, ופתח את השער לקצינים נוספים מהעדה שהגיעו לדרגה זו, יוסף מישלב (שהיה הדרוזי הראשון להגיע לדרגת אלוף), כמיל אבו רוקון, אמל אסעד, מעד'א חסבאני, עימאד פארס, חסון חסון, מופיד גאנם, מוניר עמאר, רסאן עליאן, טריף בדר, עלא אבו רוקן.

רוב הדרוזים המתגוררים בישראל מזדהים כישראלים ולגברים אחוז גיוס גבוה לצה"ל, עם זאת הדרוזים המתגוררים ברמת הגולן לא מתגייסים ועד מלחמת האזרחים בסוריה הם העדיפו להזדהות עם משטר אסד הסורי.