גיור | גיור המוני בהיסטוריה

גיור המוני בהיסטוריה

לאורך ההיסטוריה היהודית, היו כמה תקופות של התגיירות המונית:

  • על פי הגמ' במסכת יבמות התגירו מאה וחמשים אלף לאחר שמסר דוד המלך את בני שאול ליד הגבעונים[87].
  • התגיירות המונית של רבים מעמי הארץ אירעה לאחר נס פורים, שהתרחש בפרס[88]
  • לדברי יוסף בן-מתתיהו, בימי שלטון בית חשמונאי, העמים הזרים (האדומים והיטורים) שנכבשו, אולצו להתגייר כתנאי להישארותם בארץ.[89]
  • תנועת גיור או התקרבות ליהדות ("יראי שמים", שלא נימולו אך היו חברים במידת-מה בקהילות) נרחבת באגן הים התיכון וסביבותיו בתקופת בית שני. לפי אומדנים של מרבית ההיסטוריונים, אף כי אין אפשרות לבסס זאת אובייקטיבית, אולי 5%-10% מאוכלוסיית העולם הרומי המוכר היו יהודים וכפליים מכך באגן הים התיכון המזרחי[90]. מחבר הבשורה על פי מתי מביא בשם ישו את הדברים: "אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־סוֹבֲבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה לְמַעַן גַּיֵּר אִישׁ אֶחָד".
  • התגיירותם של בני מעמד האצולה של ממלכת חדייב (שכללו אישים כמו: מונבז המלך ואמו הלני המלכה) בשנת 30 של המאה הראשונה לספירה, בהשפעת הקהילה היהודית הגדולה שחיה בשטחי הממלכה הזו.
  • משנת 300 לספירה ועד לעליית האסלאם בחצי האי ערב, התגיירו בני המלוכה של ממלכת חמיר כתוצאה מקשר חיובי עם יהודי האזור (שני יהודים טיפלו במלך חמיר שנפצע במלחמה ורפאו אותו אף על פי שפיקד על צבא העוין לארצם ושכנעו אותו לוותר על המלחמה ולקשור קשרי שלום עם ארצם), ואיתם התגיירו רבים מתושביהם בהוראתו של המלך הראשון שהתגייר, מספרם של התושבים היהודים שחיו בממלכה זו הוערך כזהה למספרם של התושבים הפגאנים שחיו בה בזמן ההוא.
  • התגיירות ממלכת הכוזרים. יש הטוענים כי לאחר חורבנה של ממלכה זו נטמעו שרידיה היהודיים בקהילות היהודיות ממוצא ישראלי שהתקיימו בהונגריה, בפולין, ברוסיה וייתכן שאף בטורקיה ובתפוצות ישראל אחרות.
  • התגיירותם של מספר שבטים ברברים שהתנגדו לכיבוש הערבי של אזור המגרב, שהתגיירו לפני עליית האסלאם בארצות צפון אפריקה בעקבות התגיירות מלכתם קהינה והצטרפו לקהילת יהודי ארצות אלה.
  • התגיירותם של הסובוטניקים ברוסיה.
  • המיסיונרים האירופאים הנוצרים (שביניהם היו גם יהודים מומרים) שפעלו באתיופיה במטרה לנצר את קהילת יהודי אתיופיה בשנת 1840, טענו כי ניסיונם להמיר את דתם של יהודי אתיופיה לנצרות נעשה כתגובה לגיורם של קבוצת אנשים גרמנים.