בתי המשפט בישראל | בתי המשפט האזרחיים

בתי המשפט האזרחיים

חוק יסוד: השפיטה, אשר נחקק בשנת 1984 קובע שלוש ערכאות שיפוטיות: בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, ובית משפט השלום. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע את הסמכות העניינית של כל ערכאה, כלומר את המקרים[1] בהם יש סמכות לבית המשפט לדון בעניין שמובא לפניו. בתי המשפט בישראל מחולקים למחוזות, ולכן, בנוסף לסמכות העניינית, נדרשת סמכות מקומית כדי שבית משפט יוכל לדון בתביעה.

בית המשפט העליון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה: שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום.

בית המשפט העליון יושב גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), בו הוא שומע עתירות נגד רשויות המדינה, ובכלל זה הממשלה והכנסת, עתירות נגד בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, ובתי דין צבאיים. בנוסף יש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, סמכות שיורית במתן "סעד למען הצדק".

בעקבות הרחבת זכות העמידה, עתירות לבג"ץ כיום אינן חייבות להיות מבוססות על זכות משפטית של העותר המסוים, אלא על עקרונות צדק כלליים. מקורה של סמכות בג"ץ בחקיקה בריטית מתקופת המנדט, בה לא היה בארץ ישראל פרלמנט. סמכות בית המשפט הורחבה לאורך השנים בשורה של פסקי דין, ובמיוחד בשתי תקופות: הראשונה, אחרי קום המדינה, בשורה של פסקי דין שבהם קבעו השופטים זכויות יסוד כמו חופש הביטוי, חופש העיסוק ועוד, והתקופה השנייה, לאחר "המהפכה החוקתית", בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.

על תפקידים וסמכויות נוספים של בית המשפט העליון, ראו בערך בית המשפט העליון.

בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי דן בתביעות אזרחיות בתביעות של 2.5 מיליון שקל ומעלה[2], בהליכים פליליים בעבירות שדינן מעל שבע שנות מאסר, ובחריגים מסוימים (כגון עבירות צווארון לבן). בנוסף דן בית המשפט המחוזי בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום, ושל בתי משפט ובתי דין המקבילים לבית משפט השלום, כמו בית משפט לנוער. לבית המשפט המחוזי יש גם סמכות לשבת כבית משפט לעניינים מינהליים וכבית הדין לענייני מים. בנוסף יש לבית המשפט המחוזי "סמכות שיורית" בתחום האזרחי והפלילי[3], כלומר סמכות לדון בכל עניין שאינו בסמכות בית משפט אחר.

קיימים שישה בתי משפט מחוזיים:

מחוז עיר נשיא/ה מכהן/ת שופטים ב-1960[4] שופטים ב-1970 שופטים ב-1981[5] שופטים נוכחי
מחוז הצפון נוף הגליל אברהם אברהם - 3 5 19
מחוז חיפה חיפה רון שפירא 17 14 16 35
מחוז תל אביב תל אביב איתן אורנשטיין 18 24 37 49
מחוז ירושלים ירושלים אהרון פרקש 11 12 17 31
מחוז הדרום באר שבע יוסף אלון - 7 10 24
מחוז המרכז לוד אברהם טל - - - 39
סה"כ 46 60 85 197

היסטוריה

במערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי היו בשנות ה-40 ארבעה בתי משפט מחוזיים: בירושלים, ביפו ובתל אביב, בחיפה ובשכם. עם הקמת מדינת ישראל מונו בתי משפט מחוזיים בתל אביב ובחיפה ובאוגוסט נפתח בית משפט מחוזי בירושלים[6].

בתחילת 1954 הוחלט על הקמת בית משפט מחוזי בבאר שבע בנשיאות השופט בנימין הלוי[7]. טקס פתיחה חגיגי של בית המשפט התקיים בתחילת אפריל 1954[8], אולם בית המשפט לא התמיד בפעילותו. בסוף 1960 נחנך מבנה חדש לבית המשפט בבאר שבע ובו שני אולמות דיונים לבית המשפט המחוזי[9] ולקראת סוף 1961 הוחלט על הקמת בית משפט מחוזי בבאר שבע, בנשיאות השופט שלמה אלקיים[10], שיפעל כסניף של בית המשפט המחוזי בירושלים[11]. במרץ 1962 התפרסם שהשופט אלקיים יגיע לעיתים לאשקלון[12]. בראשית 1963 הוחלט להקים את בית המשפט המחוזי בבאר שבע כבית משפט עצמאי, לאור ריבוי התיקים במחוזי בירושלים המגיעים מבאר שבע[13]. בית המשפט המחוזי בבאר שבע נפתח רשמית בינואר 1965[14].

כבר בינואר 1949 נעשה ניסיון ראשון לפתוח בית משפט מחוזי בנצרת, שהייתה בירת הגליל בימי המנדט הבריטי. טקס לפתיחת בית המשפט התקיים בינואר 1949 וכשופט בפועל שימש השופט שמש[15]. אולם פעילות בית המשפט המחוזי בנצרת לא התמידה[16]. בתחילת 1955 לאור עודף בשופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נמצאה הזדמנות נוספת לפתוח את בית המשפט המחוזי בנצרת. השופט שלום קסאן הועבר לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך העלתו לדרגת נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת[17], שפעלה כסניף של בית המשפט בחיפה[18]. למרות הכוונה למנות שופטים נוספים[19], בית המשפט הופעל רק בתיקים של דן יחיד, ולאחר זמן מה נסגר[20][21]. מדי פעם מסרו דוברים רשמיים שפתיחת בית משפט מחוזי נמצא בדיונים[22] ובית המשפט הוקם לבסוף בסוף שנת 1968. באופן זמני שוכן בית המשפט במבנה של בית ספר. כיהנו בו השופטים יוסף בהלול, י. מרגלית ומוחמד נימר אל-הווארי[23].

בשנת 2007 הוקם בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז, באופן זמני בפתח תקווה[24]. בשנת 2008 הוחלט שבית המשפט המחוזי ישכון באופן קבוע בלוד[25].

בית משפט השלום

היכל המשפט תל אביב. מימין בית משפט השלום ומשמאל בית המשפט המחוזי.
בית משפט השלום הרצליה

בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה, מהווה ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים.

בעניינים אזרחיים דן בית משפט השלום בתביעות שערכן פחות מ-2.5 מיליון שקל, ובתביעות שעניינן חזקה במקרקעין, שימוש במקרקעין ופירוק שיתוף במקרקעין (סכסוכים בקשר לבעלות במקרקעין - נידונים בבית המשפט המחוזי[26]).

בעניינים פליליים דן בית משפט השלום בעבירות שעונשן עד שבע שנות מאסר, כולל מספר עבירות שהעונש המצטבר עליהן עולה על 7 שנות מאסר (למשל עבירות סמים). לרוב יושב בהרכב שופט אחד.

בית משפט השלום כולל בתוכו גם בתי משפט לעניינים מוגדרים:

  • בית משפט לענייני משפחה[27] - סכסוכים בתוך המשפחה.
  • בית משפט לתביעות קטנות[28] - סכסוך אזרחי בסכום של עד 33,900 ש"ח[29].
  • בית משפט לעניינים מקומיים - דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, לדוגמה: בקשה להישפט לאחר קבלת דו"ח חנייה שנרשם על ידי פקח עירוני (במקום לשלם את הדו"ח ולהודות באשמה).
  • בית משפט לתעבורה - בית-משפט, שבו יושבים שופטים המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב. לדוגמה: אזרח המערער על דו"ח תנועה שנרשם על ידי שוטר, ערעור על פסילת רישיון שרשות מוסמכת הטילה על נהג או בעל רכב, בירור אשמה לאחר תאונת דרכים, התנהגות של נהגי רכב ציבורי בניגוד להנחיות משרד התחבורה וכדומה.
  • החלטות רשם ההוצאה לפועל בנושאים משפטיים.

בתי משפט אלה דנים בעניינים מסוימים שהוקצו להם, לשם יעילות הדיון והתמחות השופטים בבעיות הספציפיות שמעורר הדיון בכל תחום, אך הם נחשבים כחלק ממערכת בתי המשפט ואינם חיצוניים לה.