ברזיל | גאוגרפיה
English: Brazil

גאוגרפיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של ברזיל
מפת ברזיל

ברזיל היא המדינה הגדולה בדרום אמריקה מבחינת אוכלוסייה ושטח, והחמישית בעולם. ברזיל גובלת עם כל מדינות דרום אמריקה למעט אקוודור וצ'ילה. שטחה של ברזיל – 8,514,215 קמ"ר – מהווה חלק משמעותי מיבשת דרום אמריקה. 8,456,510 קמ"ר ממנו הם שטחי יבשה ו-55,455 קמ"ר שטחי מים. השיא הרם ביותר בברזיל הוא פיקו דה נבלינה שגובהו 2,994 מטרים, והנקודה הנמוכה ביותר היא חוף המדינה לאורך האוקיינוס האטלנטי.

ברזיל גובלת (מדרום לצפון) באורוגוואי, ארגנטינה, פרגוואי, בוליביה, פרו, ונצואלה, קולומביה, גיאנה, סורינם וגיאנה הצרפתית.

אקלים המדינה הוא אקלים טרופי ברובו, אף שישנם אזורים בעלי אקלים ממוזג בדרום המדינה. נהר האמזונאס זורם בצפון המדינה ויער הגשם הגדל באגן ההיקוות של הנהר – יער האמזונאס – הוא הגדול בעולם, ומהווה מחצית משטחי יערות הגשם בעולם.

פני השטח

מפלי איגואסו הממוקמים במשולש הגבולות של ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי

ברזיל משתרעת על פני מרבית שטחה הצפון-מזרחי של יבשת דרום אמריקה. ברזיל היא המדינה החמישית בגודלה בעולם (אחרי רוסיה, קנדה, סין וארצות הברית). אורכה של ברזיל 4,395 ק"מ ("20 '5°16 צפון ועד "30 '33°44 דרום) ורוחבה 4,319 ק"מ ("34 '34°47 מערב ועד "32 '73°59 מערב). בשל גודלה מחולקת ברזיל לשלושה אזורי זמן.

מבחינת פני השטח, מחולקת ברזיל לשלושה אזורים עיקריים: רמת ברזיל במרכז הארץ ובמזרחה, רמת גיאנה שבצפון, ושפלת האמזונאס העצומה, התופסת כ-2 חמישיות משטחה של ברזיל כולה ומשתרעת על כל רוחבה של ברזיל הצפונית, בין שתי הרמות, שבה בין השאר יער האמזונאס ונהר האמזונאס.

הרי ה סיירה דל סול פרושים לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי בצפונה של המדינה, והרי ה סיירה דו אספינחקו נמצאים בדרומה של המדינה. ההרים הגבוהים במדינה נמצאים ברכסי ה טומוקומאקה, ה פאקאריימה וה אימרי בצפון ברזיל לאורך גבולותיה עם גיאנה, גיאנה הצרפתית וונצואלה (גובהם עולה על 1,200 והם מהווים 0.5% משטח המדינה). 41% משטח המדינה נמוך מ-200 מטרים. מרכזה של ברזיל היא רמה מרכזית (Planalto Central) שגובהה הממוצע כ-1,000 מטרים. מישור החוף של ברזיל נרחב ומכוסה בעיקרו ביערות טרופיים, דיונות חול ויערות מנגרוב.

הנוף הנשקף מהר קורקובדו בריו דה ז'ניירו, ביום מעונן קיצי בדצמבר 1997. במרכז, ניתן להבחין בהר הסוכר. ריו ממוקמת צפונית לחוג הגדי (החוצה את מדינת סאו פאולו, מעט דרומה לריו), כלומר באזור הטרופי בברזיל, בו מרובים הגשמים בעונת הקיץ. בתמונה מוצג נופה של ריו ביום מעונן טיפוסי למקום בעונה זו.

בברזיל שמונה נהרות הזורמים ממערב למזרח (או דרום מזרח) בואכה האוקיינוס האטלנטי. הגדולים בנהרות אלה הם נהר האמזונס והנהרות טוקנטינסארגואייה. אגני נהרות אלה מכסים מחצית משטחה של ברזיל. אגן נהר האמזונס מכיל 1/5 מכמות המים המתוקים על פני כדור הארץ.

3,615 ק"מ מנהר האמזונס מצויים בשטחה של ברזיל ולאורך תוואי ארוך זה יורד גובה פני המים בכ-100 מטרים בלבד. אל נהר האמזונס זורמים הנהרות ז'אוארי, ז'ורואה, פורוס, מדיירה, טאפאז'וס, קסינגו וטוקנטינס בחלקו הדרומי, והנהרות ברנאקו, ז'פורה, ז'ארי ונגרו בחלקו הצפוני.

הרי האנדים הם הרים "צעירים" יחסית, בניגוד לתצורות הגאולוגיות העתיקות ביותר המצויות בברזיל. 36% משטח המדינה (בעיקר מרכזה) נוצרו בעידן הפרקמבריון. שטחי המדינה שאינם חלק מרכסי ההרים הם סלעי משקע.

את שטחה של ברזיל מקובל לחלק לחמישה אזורים-גאוגרפיים עיקריים:

  • צפוני (Norte) – אזור זה, ששטחו 3,869,638 קילומטרים רבועים, חופף במידה רבה את אגן האמזונס; כמשתמע מכך, בו מרוכזים מגוון גדול מאוד של צמחים ובעלי חיים, ורוב שטחו מכוסה ביער גשם טרופי. בצמחים ובגידולי האזור משתמשים לתעשיית הרפואה, וכן להכנת קינמון וגומי; כמו כן, באזור זה מתבצעת כריתה נרחבת של עצים.
  • הצפון מזרחי (Nordeste) – באזור זה, ששטחו 1,561,178 קילומטרים רבועים, שורר אקלים יבש ובצורות הן דבר שבשגרה. מרבית האוכלוסייה מתגוררת במישור החוף, שבו מגדלים מטעי קנה סוכר, וכן בערים הגדולות.
  • הדרום מזרחי (Sudeste) – באזור זה, ששטחו 927,286 קילומטרים רבועים, מתגוררת רוב אוכלוסיית ברזיל ובו הערים הגדולות סאו פאולו וריו דה ז'ניירו וכן מפעלי תעשייה רבים. בעבר, היה מכוסה אזור זה יער אטלנטי, אולם כיום רק כ-10% מהשטח נשארו מיוערים.
  • הדרומי (Sul) – באזור זה, ששטחו 577,214 קילומטרים רבועים מתגוררים מרבית התושבים באזור החוף. באזור גדלים עצי אורן, אולם רבים מהם נכרתו. כיום, מכוסה מרבית האזור בחוות חקלאיות קטנות.
  • המרכזי מערבי (Centro-Oeste) – אזור זה, ששטחו 1,612,077 קילומטרים רבועים, מכוסה כיום בסוואנה של שיחים ועשבים נמוכים. בצפון האזור מצויים יערות גשם, ובמערב – ביצות הפנטנל.

אקלים

חלוקה לאזורי אקלים בברזיל, על פי שיטת קפן
שלג ב סאו ז'ואקין שבמדינת סנטה קטרינה, דרום ברזיל. סאו ז'ואקים נחשבת לעיר הקרה בברזיל, עם טמפרטורת מינימום המגיעה עד לעשר מעלות מתחת לאפס

האקלים בברזיל מגוון ביותר, אף על פי שיותר מ-90% משטחי המדינה שוכנים באזור אקלים טרופי. צפון המדינה ומרכזה, הקרובים לקו המשווה, כוסו ג'ונגלים טרופיים. האזורים הדרומיים, המצויים מדרום לחוג הגדי (קו רוחב '23°27 דרום) ניחנים באקלים ממוזג.

בברזיל חמישה אזורי אקלים מרכזיים: אקלים משווני, אקלים טרופי, אזורים צחיחים למחצה, אזורי רמה טרופית ואזורי אקלים סובטרופי.

הטמפרטורות באזורים המשווניים גבוהות ומגיעות לממוצע של מעל 25 מעלות צלזיוס (אולם לא עוברות את ה-40 מעלות). באזור המשווני אין שינויי אקלים במהלך השנה.

באזורים הדרומיים של המדינה, בחודשי החורף (יוניאוגוסט) יורדות הטמפרטורות ובאזורים ההרריים יורד לעיתים שלג. באזור חוג הגדי, בערים סאו פאולו, בלו הוריזונטי וברזיליה האקלים ממוזג והטמפרטורות נעות בין 15 ו-30 מעלות, בממוצע. זאת בעיקר בשל מיקומן של הערים בלו הוריזונטה וברזיליה על הרמה הברזילאית, שגובהה כאלף מטרים.

ערי החוף ובהן ריו דה ז'ניירו, רסיפה וסלבדור נהנות מאקלים חם עם טמפרטורות ממוצעות בין 23 ו-27 מעלות. רוחות הסחר הפוקדות את הערים הן חזקות ביותר. האקלים בערים פורטו אלגרה וקוריטיבה הוא סובטרופי, ובחורפים ייתכנו קרות.

כמות המשקעים בברזיל משתנה בין האזורים ונעה בין 1,000 ל-1,500 מילימטרים גשם, אשר רובם יורדים בחודשי הקיץ (דצמבר - אפריל). באזור המשווני הלח מגיעות כמויות המשקעים ל-2,000 מילימטרים של גשם בשנה באזורי החוף ול-3,000 מילימטרים גשם בשנה בקרבת העיר בלם.

טמפרטורות ומשקעים ממוצעים בבירה ברזיליה:
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנתי
הטמפ' הגבוהה ביותר 27 27 27 27 26 26 26 27 28 28 27 26 27
הטמפ' הנמוכה ביותר 17 17 17 16 14 11 11 12 15 17 17 17 15
הטמפ' הממוצעת 22 22 22 22 20 18 18 20 22 22 22 22 21
ימי גשם 21 18 18 12 6 2 2 3 8 16 21 24 151
מקור: Weatherbase. כל הטמפרטורות המובאות הן במעלות צלזיוס.

צמחייה, בעלי חיים ואקולוגיה

בברזיל עולם חי מגוון ביותר, המרוכז בעיקר באזור יער האמזונאס, שם מצויים חלק גדול ממיני בעלי החיים בכדור הארץ, לרבות בעלי חיים רבים שטרם זוהו. מעריכים כי אזור האמזונאס משמש בית לכ-2.5 מיליון זנים של חרקים, עשרות אלפי מיני צמחים וכ-2,000 מיני ציפורים ויונקים. מגוון זני הצמחייה הוא מהגבוהים בעולם; מומחים מעריכים כי קמ"ר אחד יכול להכיל מעל 75,000 סוגי עצים ו-150,000 סוגי צמחייה גבוהה. קמ"ר אחד ביער האמזונס יכול להכיל כ-90,000 טון של צמחייה חיה ולכן היער מהווה את אוסף זני הצמחייה ובעלי החיים הגדול בעולם. אחת מכל חמש ציפורים חיה ביער האמזונס. עד תחילת המאה ה-21 נתגלו כ-438,000 סוגי צמחייה המהווים עניין כלכלי או חברתי. בנהרות הזורמים ביער חיים דולפין האמזונאס ודולפין טוקושי, לוטרות ענק ומגוון עצום של דגים, בהם הפיראניה, הפיררוקו וה טוקונרה. בנוסף להם ניתן למנות בין בעלי החיים בברזיל את העצלנים, ציפורי הקוליברי, דובי נמלים, עכביש נודד ברזילאי וטפירים.

בברזיל מופקים למעלה מ-70 מיליון טונות של יבול דגנים מדי שנה. תפוקה ניכרת זו של יבול מתאפשרת בזכות פוריות האדמה הגבוהה לאחר בירוא שטחים מיערות הגשם הטרופיים. משנה לשנה פוחתת פוריות הקרקע עקב כמות המזיקים הרבה וחומציות האדמה, תהליך הגורר בירוא הולך וגובר של היערות והתפשטות האדמות החקלאיות מערבה. תהליך בירוא יערות הגשם בברזיל זוכה לביקורת עולמית רבה בשל חשיבות אותם יערות למגוון הביולוגי של כדור הארץ. בתהליך בירוא היערות מושמד יער הגשם, המכיל זנים רבים של בעלי חיים וצמחים, חלקם נדירים, בהותירו אדמה צחיחה, לאחר שנים ספורות של שימוש חקלאי בשטח. בעייתיות הבירוא עלתה על סדר היום העולמי במהלך פסגת כדור הארץ שנערכה בריו דה ז'ניירו בשנת 1992.

לחץ מצד מדינות וארגונים רבים ברחבי העולם, והמשבר הכלכלי של שנת 1987, הביאו להפחתה בהיקף בירוא היערות מ-22,000 קמ"ר לשנה במהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, לכ-11,000 קמ"ר בין השנים 19881991. תקנות חדשות של ממשלת ברזיל ואכיפתן המוגברת בשנות ה-90 הביאו להפחתה נוספת.

בעיות אקולוגיות נוספות הפוקדות את ברזיל הן זיהום האוויר החמור ותנאי הסניטציה הירודים בערי המדינה.

ראו גם: קטגוריה:ברזיל: גאוגרפיה