ביוש | פעולת הביוש

פעולת הביוש

בושה היא תחושה או רגש שלילי המתעורר בקרב אצל אדם שחש כי הזולת מבקר אותו בעקבות מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות. ביוש רשתי הוא פעולה דיגיטלית שמטרתה לגרום לאדם בושה בשל פעילות שחורגת מהנורמות המקובלות של החברה, וכן פגיעה מסיבות דומות במוניטין של מותג או ארגון. ברוב המקרים מדובר בפרסום באתרי רשתות חברתיות שנעשה בתצורת פוסט, שעשוי לכלול את שמו של האדם, תמונתו, ואף סרטון וידאו רלוונטי. הפוסט עלול להעשות ל וויראלי ולהיקרא על ידי אלפי אנשים, שחלקם ישתפו אותו ( share), יעשו לייק לכותב וחלקם יגיבו לתוכן הפוסט באופן שמחמיר את רגש הבושה. ספרו של ג'ון רונסון, So You've Been Publicly Shamed, העלה אל התודעה את המורכבות הערכית והאתית עמה אנו מתמודדים כיום. רונסון קיים עשרות ראיונות עם נפגעי שיימינג דיגיטלי, כמו גם עם עיתונאים שחשפו וגולשים שהתלהמו, תוך התייחסות לדילמות הייחודיות של כל בעל תפקיד בתהליך. לפיכך ניתן לחלק את השיימינג לכמה סוגים:

  • בודי שיימינג: ביוש אדם בגלל המראה החיצוני שלו (חוץ ממשקל כולל גם תווי פנים, מרקם העור, פרופורציות גוף, שיער ראש ופנים וכולי).
  • פאט שיימינג: ביוש אדם בגלל משקל גבוה והרגלי אכילה מסוימים או הפרעת אכילה גם אם מדובר בחשד לא הגיוני.
  • סקיני שיימינג: ביוש אדם בגלל משקלו הנמוך והרגלי אכילה מסוימים או הפרעת אכילה גם אם מדובר בחשד לא הגיוני.
  • סלאט שיימינג: ביוש אישה בגלל לבושה (לרוב הכוונה ללבוש חושפני), מעשים שיכולים להתפרש כמיניים והיסטוריית מערכות היחסים שלה.
  • מאם שיימינג: ביוש אישה על כל שהטיפול בילדיה הוא לקוי או חסר.

תופעת הביוש אומנם נתפשת בציבור כתופעה שלילית אולם מדובר בשיח דיגיטלי שעשוי להכיל שפה בוטה, אבל הוא אינו בהכרח שלילי. במקרים רבים היא משמשת ככלי של האזרח המוחלש במאבקו נגד רשויות או חברות אשר פוגעות בו או בזכויותיו, ועל כן יש לה גם השלכות חיוביות.[2] היו מקרים שבהם ביוש הצליח לשנות מציאות, בין אם באמצעות תפיסה והרשעה של פושעים ובין אם בהשפעה על חברות ומותגים לשנות את מדיניותם החברתית או הסביבתית. זכורים מקרים בהם שיימינג כנגד אדם פרטי נתפש כמעשה חיובי, למשל בתחומי חנייה בחניית נכים, הטרדה מינית והשחתת אתרי טבע וארכאולוגיה. יש כאלה הטוענים שגם גזענות, גילנות ולהטופוביה הם צורות של שיימינג.