אסתר חיות | קריירה
English: Esther Hayut

קריירה

עם שחרורה מצה"ל החלה ללמוד משפטים בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. סיימה את הלימודים בשנת 1977. חיות היא הראשונה מבין בוגרי הפקולטה שמונתה לשופטת בבית המשפט העליון.[3] החל משנת 1975 עבדה כספרנית במשרד עורכי דין צדוק ושות'. לאחר תום לימודיה המשיכה לעבוד במשרד זה, שבראשו חזר לעמוד שר המשפטים לשעבר חיים צדוק, כמתמחה ולאחר מכן כעורכת דין שכירה עד שנת 1985.[4] באותן שנים עסקה בעיקר בדיני תאגידים וב משפט מסחרי, ובין היתר נמנתה עם המטפלים בבוררות הבינלאומית ארוכת השנים בין האחים שמואל (סמי) ומשה יוחננוף בנוגע לשליטה בחברת גדות.

לאחר מכן עבדה כעורכת דין שותפה במשרד עם בעלה, עורך הדין דוד חיות, בתחום הנזיקין והמשפט המסחרי. באותן שנים טיפלה, בין היתר, בתיק כינוס נכסים של בנק צפון אמריקה.

בית משפט השלום והמחוזי

במרץ 1990 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב ושובצה בבית משפט לעניינים מקומיים. שש שנים מאוחר יותר, באוקטובר 1996 החלה לכהן כשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב לתקופה של שנה, ובספטמבר 1997 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי. בשנים אלה דנה בתיקים אזרחיים, תובענות ייצוגיות והליכים מנהליים. ישבה גם בהרכב ערעורים וכן בהרכב פשעים חמורים בראשותו של השופט אדמונד לוי.

בית המשפט העליון

אסתר חיות יושבת לשמאלו של נשיא המדינה ראובן ריבלין בחוג התנ"ך ה-16 של 929 - תנ"ך ביחד, ינואר 2018

במרץ 2003 מונתה לשופטת בפועל בבית המשפט העליון, ובמאי 2004 מונתה למוסד זה במינוי קבוע.

בחודש אפריל 2013 מונתה חיות לממלאת מקום יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת העשרים. במאי 2015 מונתה ליושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית, תפקיד שבו נשאה עד מרץ 2017. בדצמבר 2014 מונתה ליושבת ראש ועדת האתיקה של השופטים. חיות חברה לצד מנהל בתי המשפט ב"ועדת השניים" לפי סעיף 38ג לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007 ועמדה בראש הוועדות לאיתור נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ונשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

על פי שיטת הסניוריטי אמורה הייתה חיות להחליף ב-4 באוגוסט 2017 את סלים ג'ובראן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון עם פרישתו, אך חיות נמנעה מהגשת מועמדותה לתפקיד.[5]

ב-5 בספטמבר 2017 החליטה הוועדה לבחירת שופטים על מינויה לנשיאת בית המשפט העליון בתמיכת כל חברי הוועדה מלבד חברת הכנסת נורית קורן שהחרימה את הישיבה במחאה נגד שיטת הסניוריטי. זאת לאחר דיון ציבורי שהתקיים עקב דרישתה של שרת המשפטים, איילת שקד לקיים דיון פרסונלי על זהות מי שיתמנה לנשיא בית המשפט העליון ולא, כפי הנוהג שהשתרש, על פי שיטת הסניוריטי.[6] מינויה נכנס לתוקף ב-26 באוקטובר 2017 והיא צפויה לכהן בתפקיד עד לפרישתה בשנת 2023.