תכנון ערים ואזורים

התכנון העירוני עוסק הן בתכנון של יישובים קטנים והן בתכנון ערי ענק. בתמונה: העיר הונג-קונג.

תכנון ערים ואזורים הוא דיסציפלינה העוסקת בפיתוח הפיזי, החברתי והכלכלי של גושי ערים, ערים, שכונות או מועצה אזורית המתייחסת אל אזור מסוים של כפרים, מושבים, או קיבוצים.

על אף שנדמה שישנה חפיפה בין תכנון ערים למקצועות אחרים כמו אדריכלות, אדריכלות נוף ועיצוב עירוני, לא כך הדבר, במקצועות אלו עוסקים ביתר פירוט ובקנה מידה קטן יותר של פיתוח ואילו תכנון אזורי עוסק בסביבה רחבה יותר וברמה פחות מפורטת.

היווני היפודמוס נחשב לאבי התכנון העירוני, בשל התכנון של מילטוס, אם כי דוגמאות לערים מתוכננות קיימות בכל העת העתיקה. המוסלמים נחשבים למקור הרעיון של הקצאת תפקידים שונים לאזורים שונים, אם כי השימוש המערבי בך מגיע בעיקר מהרעיונות של ה"קונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית".

מבחינה היסטורית, מקורו של התכנון העירוני באדריכלות ובהנדסה האזרחית, והוא משתמש בגישה רציונלית ביותר לפתרון בעיות עירוניות על ידי תכנון פיזי. אולם, מספר רעיונות של מבקרים של התכנון העירוני המודרניסטי שצברו תנופה בשנות ה-60 (לדוגמה, אלה של ג'יין ג'ייקובס) עזרו להרחיב את התחום של התכנון העירוני לכלול גם תכנון פיתוח כלכלי, תכנון קהילתי חברתי ותכנון סביבתי.