שמאל פוליטי בישראל

מראה התנחלות בשומרון לצד כפרים פלסטיניים. תפיסה מרכזית כיום בשמאל הישראלי היא ההתנגדות לבניית התנחלויות מחוץ לגושי ההתנחלויות הגדולים

השמאל הפוליטי בישראל תומך מבחינה מדינית בפתרון שתי המדינות, מבחינה כלכלית מזוהה עם סוציאל-דמוקרטיה ומדינת רווחה, ומבחינה חברתית תומך בדרך כלל בערכים של ליברליזם החברתי.

השמאל תומך בנסיגה מחלקים מיהודה ושומרון, המוחזקים צבאית על ידי ישראל, במסגרת הסכם שלום עם הפלסטינים. השמאל הציוני רואה במהלכים אלו הכרחיים להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זאת מאחר שביהודה ושומרון חיים בין 2.5 ל-3 מיליון פלסטינים[1] וסיפוחם למדינת ישראל עלול להביא לסופה של ישראל כמדינת לאום יהודית או כדמוקרטיה והפיכתה למדינה דו לאומית. בעקבות זאת תומך השמאל בעיקרו בפינוי חלק מהתנחלויות הממוקמות מעבר לגדר ההפרדה.

מבחינה כלכלית, בעשורים הראשונים של המדינה מדיניות השמאל בישראל הייתה מזוהה באופן מובהק עם תפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית או סוציאליסטית, זיקה שהתערערה במידה מסוימת החל משנות ה-80, והפכה לגמישה יותר ותלויית נסיבות. כמו כן דוגלים רבים מתומכי השמאל הישראלי בהפרדת דת ומדינה, השרשת ערכי הפמיניזם, תמיכה בקהילת הלהט"ב, בזכויות אדם ובזכויות המיעוטים.