שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן הגויים, להבדיל מתרי"ג המצוות שנצטוו עליהן בני ישראל. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול, עת הותר להם להמית בעלי חיים לצורך אכילתם. אך לדעת רש"י,[1] גם אבר מן החי נאסר כבר לאדם הראשון.

המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת 'שבע מצוות בני נח' בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו או של יוזמות עצמיות בקרב גויים, נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח.