רשות מבצעת

ממשלת ישראל השמינית, הרשות המבצעת, בראשותו של דוד בן-גוריון עם נשיא המדינה יצחק בן צבי אשר אינו חלק מאף רשות בישראל
על פי חוקת ארצות הברית כוח הרשות המבצעת נמצא בידי נשיא ארצות הברית אשר מאציל סמכויות לקבינט ולגורמים אחרים. בתמונה: הנשיא האמריקני דונלד טראמפ

במדע המדינה, הרשות המבצעת היא זרוע הממשל אשר לה הסמכות והאחראיות הבלעדית על הניהול האדמיניסטרטיבי היומיומי של הבירוקרטיה במדינה. על פי עקרון הפרדת הרשויות, כוחה של המדינה מתחלק לזרועות נפרדות כשתפקידה של הרשות המבצעת הוא ליישם, לתמוך ולאכוף את החוקים אשר נחקקו על ידי הרשות המחוקקת על פי פירושה של הרשות השופטת.

במדינות רבות הרשות המבצעת היא הממשלה, אך רעיון זה נכון במדינות דמוקרטיות כאשר בדיקטטורות ובמונרכיות אבסולוטיות גם כאשר ישנה ממשלה, כל הכוח של כל הרשויות נתון בידי העריץ. במדינות בהן יש דמוקרטיה נשיאותית תפקיד ראש המדינה ממולא על ידי ראש הרשות המבצעת, בעוד במדינות בהן יש דמוקרטיה פרלמנטרית, כמו בישראל, נשיא המדינה אינו חלק מהרשות המבצעת[1].