רפיק אל-חרירי
English: Rafic Hariri

רפיק אל-חרירי
رفيق بهاء الدين الحريري
רפיק אל-חרירי
רפיק אל-חרירי
לידה1 בנובמבר 1944
צידון, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח14 בפברואר 2005 (בגיל 60)
ביירות, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהלבנוןלבנון  לבנון
מקום קבורהביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלההאוניברסיטה הערבית של ביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקפוליטיקאי, יזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגהזרם העתיד עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת לבנון
23 באוקטובר 2000 – 21 באוקטובר 2004
(4 שנים)
31 באוקטובר 1992 – 2 בדצמבר 1998
(6 שנים ו-4 שבועות)
פרסים והוקרה
  • הסרט הגדול של מסדר הארז
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • הצלב הגדול של מסדר הכוכב של רומניה
  • מסדר ההצטיינות בשירות הדיפלומטי של דרום קוריאה
  • מפקד במסדר הארז
  • מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין
  • Order of the Throne
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • קצין בלגיון הכבוד
  • אביר בלגיון הכבוד
  • אביר מסדר האמנויות והספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רפיק בהאא א-דין אל-חריריערבית: رفيق بهاء الدين الحريري; 1 בנובמבר 194414 בפברואר 2005) היה פוליטיקאי לבנוני, כיהן כראש ממשלת לבנון בשנים 19921998 ו-20002004. נרצח כארבעה חודשים לאחר שהתפטר מכהונתו כראש ממשלה.

קורות חייו

נולד למשפחת איכרים סונית בעיר צידון שבלבנון. רכש את השכלתו באוניברסיטה האמריקנית בביירות. לאחר מכן החל את דרכו העסקית כרואה חשבון בחברות בנייה גדולות. חרירי עשה את הונו בערב הסעודית לאחר שבפרוץ מלחמת האזרחים בלבנון קיבל הצעה עסקית מגורמים בערב הסעודית. הוא החל מיד ליצור קשרים קרובים עם משפחת המלוכה והחל ליזום תוכניות פיתוח רבות הכוללת בניית ארמונות מלוכה, מסגדים וקניונים. בנוסף החל בשיקומה ובנייתה מחדש של לבנון לאחר מלחמת האזרחים. עד מהרה הפך לטייקון בנייה עד שהמגזין "פורבס" דירג אותו ברשימת 100 עשירי העולם עם הון מוערך של 11.3 מיליארד דולר. הוא אף קיבל אזרחות סעודית בשנת 1978.

בנוסף לעסקי הנדל"ן חרירי היה טייקון תקשורת שבבעלותו מספר תחנות רדיו בלבנון ובצרפת, תחנת טלוויזיה ועיתון יומי מצליח בלבנון שכולם היו תחת המותג " אלמוסתקבל" (העתיד). חרירי כיהן כראש ממשלת לבנון בשנים 19921998 ו-20002004. הוא התפטר ב-20 באוקטובר 2004 על רקע חילוקי דעות עם ממשלת סוריה, ובמקומו מונה עמר כראמי.

בזמן כהונתו של אל-חרירי כראש ממשלה הכריז כי הערבים קיבלו החלטה אסטרטגית להגיע לשלום עם ישראל בתנאי שהיא תיסוג מהשטחים. בתקופתו נוהל המשא ומתן על החזרת החטופים משנת 2000, וכן החלה שאיבת מי הווזאני.

חרירי שלט בחברת הבנייה הענקית "סולידר" ובמספר תחנות רדיו וטלוויזיה.

פעילויותיו היו רבות מספור. בין הבולטות שבהן:

  • ביצוע עבודות ציבוריות גדולות בערב הסעודית.
  • קניית 920 דונם במרכז ביירות ובנייה של שכונות יוקרה עליהן.
  • מימון 30,000 סטודנטים לבנונים בחו"ל.
  • השקעת מיליוני דולרים מכספו הפרטי בהגדרה מחדש של החברה הלבנונית.

חרירי ספג ביקורת בלבנון בשל העובדה כי מרבית הפרויקטים ניתנו לחברות בבעלותו וזאת אף על פי שתרם כסף רב לתושבי לבנון והשקיע במדינה בתקופה שבה לא היו משקיעים רבים שרצו לעשות כן.

בחודש ספטמבר 2004 זכה בפרס האו"ם על שיקום לבנון.

בעת המשבר הפוליטי סביב הארכת כהונתו של הנשיא אמיל לאחוד התפטר חרירי מתפקיד ראש הממשלה בעקבות לחץ סורי ואמר: "אני הגשתי את התפטרותי מהממשלה, ולא אהיה מועמד לעמוד בראשות הממשלה (הבאה)".