רגולציה
English: Regulation

רגולציה (בעברית: אסדרה, רגולטור - מאסדר[1]) היא שם כולל להסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות והוא כלי מדיניות גנרי מרכזי. מטרתה של הרגולציה היא הסדרה של מערך החיים הכולל במדינה, מן ההיבט של התנהגות תאגידים וארגונים המספקים שירותים ומוצרים לאזרחים, והיא קובעת את מידת המעורבות של רשויות המדינה בפעולותיהם של הגופים הפרטיים, במטרה להגן על האינטרסים הכלכליים והחברתיים במשק.

מדינות שונות נבדלות זו מזו במודלים הרגולטוריים. בחלקן, משרדי הממשלה תופסים נתח נכבד יותר, כגון בישראל, ובחלקן, רשויות שונות עצמאיות אחראיות למרבית הרגולציה, כגון בארצות הברית. בישראל הרגולציה מעוצבת, מופעלת ונאכפת על ידי רשויות מנהליות בהן:

במסגרת החלטת ממשלה, אומצה ההגדרה הבאה לרגולציה:

"חוק או תקנה בת פועל תחיקתי המהווה כלל התנהגות מחייב במסגרת פעילות כלכלית או חברתית, ושהוא בר אכיפה על ידי רשות מינהלית מוסמכת לפי דין"

החלטת ממשלה מספר 2118, מיום 22.10.2014.

ד"ר שרון ידין מגדירה רגולציה כפעילות שיטתית של גוף מנהלי ברשות המבצעת של המדינה, לגיבוש וביצוע של מדיניות להכוונת שווקים, המקדמת אינטרס ציבורי, חברתי או כלכלי, כלפי גופים הפועלים בשוק או בסקטור מסוים, באמצעות נורמות משפטיות כופות או וולונטריות, לצד הפעלתם של מערכי פיקוח לציות ויישומם של מנגנוני אכיפה.[2] רגולציה זו ממוקדת לארגונים במשק - תאגידים או עסקים - ואינה ממוענת ישירות ליחיד, הפרט. רגולציה זו כוללת הן פעולות ממשלתיות המקדמות מטרות כלכליות, כגון תיקון כשלי שוק, והן על פעולות המקדמות מטרות חברתיות, כגון ההגנה על הבריאות. ההגדרה מדגישה את שלושת שלבי הרגולציה: חקיקה, פיקוח ואכיפה, המתבצעים בידי הרגולטורים (או בעברית "מאסדרים") למול הגופים המפוקחים.

כיום מקובל כי המונח רגולציה מתייחס בעיקר לרשות המבצעת ולרשויות פיקוח ואסדרה הפועלות במסגרתה (חלקן עצמאיות ללא יכולת התערבות קבועה של הממשלות) ופחות לרשות המחוקקת הנחשבת לקובעת "מדיניות על" או לרשות השופטת. קיימת מחלוקת בשאלה אם חוק נחשב נורמה משפטית המהווה רגולציה או שמא רק תקנות והוראות מנהל. בכל מקרה, חוקים רבים מתווים תשתית לפעילות רגולטורית שתתבצע על ידי פקידי המנהל, כגון באמצעות מערך רישוי, תקנות מסדירות, מערך פקחים וסמכויות אכיפה וענישה.

תאגידים רבים, בעיקר בענפים עתירי רגולציה, משקיעים רבות בהתאמת הייצור והמסחר לרגולציה בענף. השקעה זו כוללת אף גיוס עובדים שזהו תפקידם היחיד (משרות רגולציה), כגון סמנכ"ל רגולציה או אחראי קשרי ממשל. בישראל, בשנים האחרונות, נוצרו בתאגידים רבים משרות כאלו, שעיסוקן בהטמעת הציות לרגולציה ובפעולות להגמשתה לטובת התאגיד.